שמות
שמות, רביעי
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
שמות ג׳
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת־צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת־הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵֽבָה׃
רש״י
אל הר האלהים. על שם העתיד:
To the mountain of God. So called because of what was destined to occur there.
וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּֽל׃
רש״י
בלבת אש. בשלהבת אש לבו של אש, כמו לב השמים, בְּלֵב הָאֵלָה, (שמואל־ב יח, יד) ואל תתמה על התי"ו, שיש לנו כיוצא בו, מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ (יחזקאל טז, ל):
In the heart of a fire. [בְּלַבַּת אֵשׁ means:] in the flame of the fire, [i.e.] the “heart” of the fire, as in: “in the heart (the middle) of the heavens” or: “in the heart (the middle) of the oak tree.” Do not wonder as to the (extra) letter ת' because we find similar examples: “How strong is (לִבָּתֵךְ) [the wickedness of] your heart!”
מתוך הסנה. ולא אילן אחר, משום עִמֹּו אָנֹכִי בְצָרָה:
From the midst of the thorn-bush. And not another tree because [of the idea expressed in]: “I (God) am with him (Israel) in his trouble.”
אכל. נאכל, כמו לא עבד בה, אשר לקח משם:
Consumed. [Meaning:] consumed as in: “That has not been (עֻבַּד) worked” “that was (לֻקַּח) taken from there.”
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻֽרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶֽה׃
רש״י
אסורה נא. אסורה מכאן להתקרב שם:
I must turn aside. [Meaning:] “I will turn away from here so that I may approach there.”
וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּֽנִי׃
וַיֹּאמֶר אַל־תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הֽוּא׃
רש״י
של. שְׁלוֹף והוצא, כמו וְנָשַל הַבַּרְזָל (דברים יט, ה), כי ישל זיתך:
Take off. [Meaning:] “Pull off and remove” as in: “And the iron (וְנָשַׁל) slipped off” [or:] “Your olives (יִשַּׁל) shall fall off.”
אדמת קודש הוא. המקום:
Is holy ground. [The word הוּא refers to] (הַמָּקוֹם) the place.
וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹֽגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
רש״י
כי ידעתי את מכאוביו. כמו וַיֵדַּע אֱלֹהִים, כלומר כי שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו, ולא העלמתי עיני ולא אאטום את אזני מצעקתם:
I am aware of their pain. Should be understood in the same sense as וַיֵּדַע אֱלֹהִים, meaning: “That I have focused My attention to take note and to know their pain, and have not ignored [them] nor will I block My ears from their cry.”
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ ׀ מִיַּד מִצְרַיִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ מִן־הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל־מְקוֹם הַֽכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָֽאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִֽי׃
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם־רָאִיתִי אֶת־הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָֽם׃
וְעַתָּה לְכָה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת־עַמִּי בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם׃
רש״י
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה. ואם תאמר מה תועיל, והוצא את עמי, יועילו דבריך ותוציאם משם:
Now go, I am sending you to Pharaoh. “Should you say, ‘What good will it do?’ [My response to you is:] ‘You will bring My nation out.’” [Meaning:] “Your words will be effective and you will bring them out of there.”
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם׃
רש״י
מי אנכי. מה אני חשוב לדבר עם המלכים:
Who am I. “What is my importance that I might speak with kings?”
וכי אוציא את בני ישראל. ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שֶׁתַּעֲשֶׂה להם נס ואוציאם ממצרים:
Am I able to bring the Bnei Yisrael out. “And even if I am important what did the Israelites do to merit that a miracle be performed for them that [will enable me] to bring them out of Egypt?” Because I will be with you. And the fact that you will succeed in my mission —
וַיֹּאמֶר כִּֽי־אֶֽהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה־לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ אֶת־הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּֽעַבְדוּן אֶת־הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּֽה׃
רש״י
ויאמר כי אהיה עמך. השיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, שאמרת מי אנכי כי אלך אל פרעה, לא שלך היא, כי אם משלי, כי אהיה עמך, וזה המראה אשר ראית בסנה, לך האות כי אנכי שלחתיך, ותצליח בשליחותי וכדאי אני להציל, כאשר ראית הסנה עושה שליחותי ואיננו אֻכָּל, כך תלך בשליחותי ואינך ניזוק, וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף שלשה חדשים שיצאו מצרים. דבר אחר כי אהיה עמך, וזה שתצליח בשליחותך, לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך, שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו, והיא הזכות העומדת לישראל. ודוגמת לשון זה מצינו, וְזֶה לְּךָ הָאֹות אָכֹול הַשָּׁנָה סָפִיחַ וגו' (ישעי' לז, ל), מפלת סנחריב תהיה לך לאות על הבטחה אחרת, שארצכם חריבה מפירות ואני אברך הספיחים:
He [God] said, “Because I will be with you. He (God) responded to his first question first and to his last question last: “Concerning that which you said, Who am I that I should go to Pharaoh? [My response is:] It is not your [mission] but, rather, Mine, for I will be with you, and the vision that you saw in the thornbush is a sign to you that it is I who sent you and that you will succeed in My mission and I am capable of saving, as you yourself saw the thornbush carrying out My mission without being consumed. You, too, shall go on My mission and you will not be harmed. As to that which you asked: what merit do the Israelites have that they should go out of Egypt? I have a great purpose in bringing them out: for they are destined to receive the Torah on this mountain three months after they go out of Egypt. An alternate explanation: will be the proof — of another promise; for I promise you that when you will bring them out of Egypt they will serve Me on this mountain by receiving the Torah upon it. This is the merit which stands by Israel. We find a similar sentence structure “And this will be a sign to you — that this year you will eat that which grew of itself, etc.” [i.e.] the fall of Sancheriv [mentioned earlier] will serve you as a sign for [the fulfillment] of another promise: “for [although] your land is [now] barren of fruit I will abundantly bless that which grows of itself.”
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָֽאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָֽמְרוּ־לִי מַה־שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶֽם׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶֽהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶֽם׃
רש״י
אהיה אשר אהיה. אהיה עמם בצרה זאת, אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות, אמר לפניו רבש"ע מה אני מזכיר להם צרה אחרת, דיים בצרה זו, אמר לו יפה אמרת, כה תאמר וגו'. (ברכות ט: — שמו"ר ג, ז) (לא שהשכיל חלילה משה ביותר, אלא שלא הבין דברי השי"ת, כי לא מחשבתו מחשבת השי"ת, שמאז כך היתה דעתו באומרו יתברך אהיה אשר אהיה, למשה לבדו הגיד, ולא שיגיד לישראל, וזהו יפה אמרת, שגם דעתי מתחלה כך היתה, שלא תגיד לבני ישראל כדברים האלה, אלא כה תאמר לבני ישראל אהיה פעם אחת. וכן משמע במסכת ברכות ודו"ק):
Ehyeh Asher Ehyeh. I will be that what I will be. [Meaning:] “‘I, Who shall Be’ with them in this suffering [am the One] ‘Who will be’ with them when they will be subjugated by the other kingdoms.” [Whereupon] he (Moshe) said to Him, “Master of the Universe, why should I mention other suffering, it is sufficient [that they know of] their present suffering.” He (God) said to him, “You have spoken well, ‘This is what you must say, etc.’”
וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה כֹּֽה־תֹאמַר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּֽר׃
רש״י
זה שמי לעלם. חסר וי"ו לומר, העלימהו, שלא יקרא ככתבו (שמו"ר ג, ט):
This is my eternal Name. [לְעֹלָם] is missing the letter vav [after the ayin], [in effect] saying, “Conceal it.” so that it (My Name) not be read as written.
וזה זכרי. למדו היאך נקרא, וכן דוד הוא אומר, ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור:
And this is how I am to be mentioned. He (God) taught him how [the Name] is to be read. Similarly, David says: “Your Name is forever, The mention of Your Name is for all generations.”
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- שמות, שלישי עלייה
- שמות, חמישי עלייה
- פרק ג׳
- סתומה: ומשה היה פרשה סתומה
- שמות פרשת שבוע
אחר המדבר. להתרחק מן הגזל, שלא ירעו בשדות אחרים:
To the edge of the wilderness. In order to distance himself from theft whereby [the sheep] will not graze in others’ fields.