תצוה, רביעי

לקח. כמו קח, ושתי גזרות הן, אחת של קיחה ואחת של לקיחה, ולהן פתרון אחד:

Take. [לְקַח means] the same as קַח . They are of two different roots one in the form of קִיחָה (i.e., no ל') and the other in the form of לְקִיחָה (with a ל'), [but] both having the same meaning.

פר אחד. לכפר על מעשה העגל שהוא פר:

One bull — to atone for the act of [worshipping the golden] calf [a calf] being [of the same species as] a bull

ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצות. הרי אלו ג' מינין, רבוכה, וחלות, ורקיקין. לחם מצות היא הקרויה למטה בענין חלת לחם שמן, על שם שנותן שמן ברבוכה כנגד החלות והרקיקין, וכל המינין באים עשר עשר חלות (מנחות עו.):

Unleavened bread, unleavened loaves mixed with oil, and unleavened wafers. Thus you have here three kinds: scalded dough, loaves, and wafers. לֶחֶם מַצּוֹת is referred to later on in this section as: חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן — “a loaf of oiled bread,” so called because oil is added to the scalded dough equivalent [to the total oil added to] the loaves and wafers. There were ten loaves brought of each kind.

בשמן. כשהן קמח, יוצק בהן שמן ובוללן (שם עה.):

Mixed with oil. While they were still flour, oil was poured into them and mixed together.

משחים בשמן. אחר אפייתן מושחן כמין כ"ף יונית שהיא עשויה כנו"ן שלנו (שם):

Anointed with oil. After they were baked he anointed them in the form of the Greek letter chi which is formed like our nun.

והקרבת אותם. אל חצר המשכן ביום הקמתו:

And bring them — to the courtyard of the mishkon on the day when it will be erected.

ורחצת. זו טבילת כל הגוף:

And immerse. This [refers to] immersing the entire body.

ואפדת. קשט ותקן החגורה והסינר סביבותיו:

And gird him. [Meaning:] adorn and arrange the belt and the apron around him.

נזר הקדש. זה הציץ:

The sacred diadem. [נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ] refers to the צִיץ .

על המצנפת. כמו שפירשתי למעלה, על ידי הפתיל האמצעי ושני פתילין שבראשו הקשורין שלשתן מאחורי העורף, הוא נותנו על המצנפת כמין כובע:

Upon the turban. It is as I explained above: by means of the middle thread and the two threads which are at the ends which are tied behind the neck; he places it over the turban as a sort of hat.

ומשחת אותו. אף משיחה זו כמין כ"ף יונית, נותן שמן על ראשו, ובין ריסי עיניו, ומחברן באצבעו:

And anoint him. This anointing was also in the form of [the Greek letter] chi. He puts oil on his head and between his eyebrows and connects them with his finger.

והיתה להם. מלוי ידים זה לכהונת עולם:

And it shall be for them — this procedure of installation, for a priesthood that will last forever.

ומלאת. על ידי הדברים האלה:

Thus you shall install (lit. fill) — by means of [following] these things [enumerated here] —

יד אהרן ויד בניו. במילוי ופקודת הכהונה:

Aharon and his sons. With the installation and the appointment to the priesthood.

פתח אהל מועד. בחצר המשכן שלפני הפתח:

At the entrance of the Tent of Meeting. [I.e.] in the courtyard of the mishkon, [all of] which is [considered] in front of the entrance.

על קרנות. למעלה, בקרנות ממש (זבחים נג.):

On the horn-like elevations. [I.e.] at the top, actually on the “horns.”

ואת כל הדם. שירי הדם:

All the blood. [I.e.] the remaining blood.

אל יסוד המזבח. כמין בליטת בית קבול עשוי לו סביב סביב לאחר שעלה אמה מן הארץ (מדות פ"ג מ"א):

At the base of the altar. A sort of protrusion which was a receptacle was made for it all around after it (the altar) reached the height of an amoh.

החלב המכסה את הקרב. הוא הקרום שעל הכרס שקורין טיל"א:

The fat that covers the inner organs. It is the membrane that is over the stomach, which is called teile (membrane) [Old French].

ואת היתרת. הוא טַרְפְּשָׁא דְכַבְדָא שקורין איבר"ש (ראטהפלייש):

The lobe. It is the membrane [that covers] the liver, which is called ebdes [in Old French].

על הכבד. אף מן הכבד יטול עמה (ת"כ ג, ד):

With the liver. He should also take some of the liver with it.

תשרף באש. לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו:

You shall burn with fire. We find no other “outside” sin-offering burnt besides this one.

וזרקת. בכלי, אוחז במזרק וזורק כנגד הקרן, כדי שיראה לכאן ולכאן, ואין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד, אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא אצבע, שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה, ואינו עולה בכבש, אלא עומד בארץ וזורק:

And sprinkle it — with a vessel. He holds the basin and sprinkles toward the horn-like elevation so that it (i.e., the blood) is visible on two sides. No korbon requires placing the blood with a finger with the single exception of the sin-offering. But other korbonos do not require [the placement of blood at the top, actually on the] “horn” nor the use of the finger, for their placement of blood was at the lower half of the altar without his going up the ramp, but, rather, he stands on the ground and sprinkles.

סביב. כך מפורש בשחיטת קדשים (זבחים נג:), שאין סביב אלא ב' מתנות שהן ארבע, האחת בקרן זוית זו, והאחת בקרן שכנגדה באלכסון, וכל מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך, נמצא הדם נתון בד' רוחות סביב, לכך קרוי סביב:

Around. It is thus explained in Tractate Shechitas Kedoshim, that סָבִיב only means “two sprinklings which were four,” whereby one [is done] in one corner and the other, in the corner diagonally across. [Thus] each sprinkling is visible on two sides of the “horn” in two directions. Consequently the blood was placed around the four sides. It is therefore referred to as סָבִיב — “around.”

על נתחיו. עם נתחיו, וסף על שאר הנתחים:

With its cut up pieces. [Meaning:] with its cut up pieces, [i.e.] in addition to the other pieces.

ריח ניחוח. נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני:

A pleasing fragrance. [I.e.] “It is pleasing to Me that I issued a command and My will was done.”

אשה. לשון אש, והיא הקטרת איברים שעל האש:

A fire-offering. [אִשֶׁה is derived] from the word אֵשׁ — “fire.” It refers to the burning of the limbs which are placed on the fire [of the altar].