תצוה, שביעי

מקטר קטורת. להעלות עליו קיטור עשן סמים:

To burn incense. [I.e.] to raise up on it burning smoke of incense.

את גגו. זה היה לו גג, אבל מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתם:

Its top. This [altar] had a top whereas the altar of the burnt-offering had no top, but its hollow was filled with earth in all their encampments.

זר זהב. סימן הוא לכתר כהונה:

A gold crown-like rim. This is symbolic of the crown of priesthood.

צלעותיו. כאן הוא לשון זויות כתרגומו, לפי שנאמר על שני צדיו, על שתי זויותיו שבשני צדיו:

צַלְעֹתָיו . Here it has the meaning of “corners” as Onkelos [also] translates it [זִוְיָתֵיה], since the verse [goes on to] state: “on its sides.” [The phrase therefore means:] “on its two corners which are at its two sides.A

והיה. מעשה הטבעות האלה:

(See illustration on page 205.) They (it) will be. [“It” refers to] the making of these rings.

לבתים לבדים. לכל בית תהיה הטבעת לבד:

To house the poles. The ring itself will be “the house.”

לפני הפרכת. שמא תאמר משוך מכנגד הארון לצפון או לדרום, תלמוד לומר לפני הכפרת, מכוון כנגד הארון מבחוץ:

In front of the paroches. Lest you say that it should be somewhat drawn away from being exactly opposite the Ark, to the North or to the South; therefore the Torah says: “in front of the covering,” i.e., exactly opposite the Ark on the outside.

בהיטיבו. לשון נקוי הבזיכין של המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה, והיה מטיבן בכל בקר ובקר:

When he cleans. [Meaning:] the cleaning of the cups of the menorah from the ashes of the wicks that burnt through the night and he cleaned them out every morning.

הנרות. לוצי"ש בלע"ז, וכן כל נרות האמורות במנורה, חוץ ממקום שנאמר שם העלאה, שהוא לשון הדלקה:

The lamps. Loces (lamps) in Old French. This is the meaning of נֵרוֹת whenever they are mentioned in connection with the menorah, except those places where it says any form of הַעֲלָאָה (to cause [the flame] to ascend) which is a term used for “lighting.”

ובהעלות. כשידליקם להעלות להבתן:

And when he lights. [I.e.] when he will light them so that their flame ascends.

יקטירנה. בכל יום, פרס מקטיר שחרית, ופרס מקטיר בין הערבים:

He shall burn it — every single day. He burns one pras in the morning and one pras in the afternoon.

לא תעלו עליו. על מזבח זה:

Do not bring upon it. [I.e.] upon this altar.

קטרת זרה. שום קטורת של נדבה, כולן זרות לו חוץ מזו:

Strange incense. [I.e.] any incense that is a voluntary offering, they are all “strange” to it, except for this one.

ועולה ומנחה. ולא עולה ומנחה. עולה של בהמה ועוף, ומנחה היא של לחם:

Neither burnt offerings nor meal-offerings. [Meaning:] neither burnt-offering nor meal-offering. עוֹלָה is an animal or bird korbon whereas מִנְחָה is one of bread.

וכפר אהרן. מתן דמים:

Aharon shall make atonement — by means of placing the blood.

אחת בשנה. ביום הכפורים, הוא שנאמר באחרי מות וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּח אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו (ויקרא טז, יח):

Once each year — on Yom Kippur. This is what is referred to when is said in Parshas Acharei Mos: “He shall go out to the altar that is before God and bring about atonement upon it.”

חטאת הכפרים. הם פר ושעיר של יום הכפורים, המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו:

The sin-offering of atonement. They are the bull and goat of Yom Kippur which atone for the uncleanness and the mikdosh and its holy things (korbonos).

קדש קדשים. המזבח מקודש לדברים הללו בלבד, ולא לעבודה אחרת:

Holy of Holies. The altar is sanctified exclusively for these things and for no other service.