תנ״ך
שמואל א כ״ב
חלק מ: פתוחה: וילך דודסתומה: ויאמר גדסתומה: וישמע שאולסתומה: ויען דאגסתומה: ויאמר שאולסתומה: ויען אחימלךסתומה: ויאמר המלך
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם וַיִּמָּלֵט אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכׇל־בֵּית אָבִיו וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָֽׁמָּה׃
וַיִּֽתְקַבְּצוּ אֵלָיו כׇּל־אִישׁ מָצוֹק וְכׇל־אִישׁ אֲשֶׁר־לוֹ נֹשֶׁא וְכׇל־אִישׁ מַר־נֶפֶשׁ וַיְהִי עֲלֵיהֶם לְשָׂר וַיִּהְיוּ עִמּוֹ כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִֽישׁ׃
וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם מִצְפֵּה מוֹאָב וַיֹּאמֶר ׀ אֶל־מֶלֶךְ מוֹאָב יֵֽצֵא־נָא אָבִי וְאִמִּי אִתְּכֶם עַד אֲשֶׁר אֵדַע מַה־יַּעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִֽים׃
וַיַּנְחֵם אֶת־פְּנֵי מֶלֶךְ מוֹאָב וַיֵּשְׁבוּ עִמּוֹ כׇּל־יְמֵי הֱיוֹת־דָּוִד בַּמְּצוּדָֽה׃ {ס}
רש״י
וַיֹּאמֶר גָּד הַנָּבִיא אֶל־דָּוִד לֹא תֵשֵׁב בַּמְּצוּדָה לֵךְ וּבָֽאתָ־לְּךָ אֶרֶץ יְהוּדָה וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיָּבֹא יַעַר חָֽרֶת׃ {ס}
וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל כִּי נוֹדַע דָּוִד וַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּֽחַת־הָאֶשֶׁל בָּֽרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכׇל־עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָֽיו׃
רש״י
כי נודע דוד. כי התבונן להשמר ממנו:
That Dovid…had been discovered. That he realized to beware of him.
תחת האשל ברמה. אחת שהיתה בגבול בנימן ורבותינו אמרו (תענית ה ב): היא היתה רמה של שמואל, ושני מקומות הן, וכן מדרשו: ושאול יושב בגבעה, בזכות האשל הגדול אשר ברמה, שהיה מתפלל עליו:
Beneath the tamarisk tree in Romoh. On one [hill], which was within Binyomin's border.3Not to be confused with the Romoh where Shmuel lived. Our Rabbis said4Maseches Taanis 5b. that this was Shmuel's Romoh, and these are two different places. It is expounded thus: 'Shaul was sitting in Givoh in the merit of the great tamarisk tree [i.e., Shmuel] who was in Romoh, and who was praying for him.'5Were it not for Shmuel’s prayers, Shaul would have had to relinquish the throne immediately after the incident with Amoleik. Shmuel prayed for Shaul’s reign to remain intact as long as he was alive.
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַֽעֲבָדָיו הַנִּצָּבִים עָלָיו שִׁמְעוּ־נָא בְּנֵי יְמִינִי גַּם־לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן־יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים לְכֻלְּכֶם יָשִׂים שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאֽוֹת׃
כִּי קְשַׁרְתֶּם כֻּלְּכֶם עָלַי וְאֵין־גֹּלֶה אֶת־אׇזְנִי בִּכְרׇת־בְּנִי עִם־בֶּן־יִשַׁי וְאֵין־חֹלֶה מִכֶּם עָלַי וְגֹלֶה אֶת־אׇזְנִי כִּי הֵקִים בְּנִי אֶת־עַבְדִּי עָלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
וַיַּעַן דֹּאֵג הָאֲדֹמִי וְהוּא נִצָּב עַל־עַבְדֵֽי־שָׁאוּל וַיֹּאמַר רָאִיתִי אֶת־בֶּן־יִשַׁי בָּא נֹבֶה אֶל־אֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֲחִטֽוּב׃
וַיִּשְׁאַל־לוֹ בַּֽיהֹוָה וְצֵידָה נָתַן לוֹ וְאֵת חֶרֶב גׇּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי נָתַן לֽוֹ׃
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא אֶת־אֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֲחִיטוּב הַכֹּהֵן וְאֵת כׇּל־בֵּית אָבִיו הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בְּנֹב וַיָּבֹאוּ כֻלָּם אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל שְֽׁמַֽע־נָא בֶּן־אֲחִיטוּב וַיֹּאמֶר הִנְנִי אֲדֹנִֽי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָו שָׁאוּל לָמָּה קְשַׁרְתֶּם עָלַי אַתָּה וּבֶן־יִשָׁי בְּתִתְּךָ לוֹ לֶחֶם וְחֶרֶב וְשָׁאוֹל לוֹ בֵּֽאלֹהִים לָקוּם אֵלַי לְאֹרֵב כַּיּוֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
רש״י
ושאול לו באלהים. עשיתו מלך, שאין נשאלין באורים ותומים להדיוט:
And inquiring of God for him. [By allowing him to consult the Urim and Tumim], you have made him a king, because no inquiry may be made of the Urim and Tumim for a commoner.
וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר וּמִי בְכׇל־עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל־מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶֽךָ׃
רש״י
וסר אל משמעתך. כמו (בראשית יט ג): ויסורו אליו, וקרב לשמושך ואל שמע דבריך, וכי היה לי להבין שאינו הולך בשליחותך:
Who bows to your bidding. As in "And they turned [וַיָסֻרוּ] to him,"6Bereishis 19:3. meaning that he is near to service you and to obey your orders. How then was I to know that he was not going on your mission?
הַיּוֹם הַחִלֹּתִי (לשאול) [לִשְׁאׇל־]לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל־יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכׇל־בֵּית אָבִי כִּי לֹֽא־יָדַע עַבְדְּךָ בְּכׇל־זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדֽוֹל׃
רש״י
היום החלותי לשאל לו. בתמיה, זה ימים רבים שצורך הצבור בו, שמינהו מוציא ומביא את ישראל, ומאז אני שואל לו באלהים:
Did I begin today to inquire. This is in the form of a question, meaning, it is already a long time that the concern of the community is his, for they appointed him as the one who leads [the Bnei] Yisroel to and [from battle], and ever since then, I inquire of God on his behalf.
חלילה לי. מעשות דבר זה למרד ומעל:
Far be it from me. To have done this thing with the intent of rebellion or treason.7I.e., I never would have acted against the king’s interests had I known that Dovid was fleeing.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ אַתָּה וְכׇל־בֵּית אָבִֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ ׀ כֹּהֲנֵי יְהֹוָה כִּי גַם־יָדָם עִם־דָּוִד וְכִי יָֽדְעוּ כִּֽי־בֹרֵחַֽ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת־[אׇזְנִי] (אזנו) וְלֹֽא־אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת־יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהֹוָֽה׃ {ס}
רש״י
לרצים הנצבים עליו. אבנר ועמשא היו:
To the runners who stood near him. Referring to Avneir and Amoso.
ולא אבו. דרשו אכין ורקין (יהושע א יח): כל איש אשר ימרה את פיך וגו', יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר 'רק':
Did not want. They expounded [Scripture's] "but's and only's." Scripture states: "Every man who rebels against your command [shall be put to death]."8Yehoshua 1:18. One may think that this means even [if "your command" was] to commit a sin; Scripture, therefore states: "Only" [to exclude this condition].
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ (לדויג) [לְדוֹאֵג] סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וַיִּסֹּב (דויג) [דּוֹאֵג] הָאֲדֹמִי וַיִּפְגַּע־הוּא בַּכֹּהֲנִים וַיָּמֶת ׀ בַּיּוֹם הַהוּא שְׁמֹנִים וַֽחֲמִשָּׁה אִישׁ נֹשֵׂא אֵפוֹד בָּֽד׃
רש״י
לדויג. נשתנה שמו, אמר לו נתפסת כדג, אתה הלשנת עליהם, אתה הרוג אותם:
To Doeg. [Doeg's] name changed [to Doyeig].9דַיָג means fisherman. He said to him, "You are caught like a fish;10Based on Talmud Yerushalmi Maseches Sanhedrin 10:2. However, the Gemara in Maseches Sanhedrin 106b explains that דֹאֵג means worry, i.e., ה׳ was concerned that he might go astray. Once he did, ה׳ said, ‘וי’[= woe], it is lamentable that this brilliant person has gone astray, hence the דוֹיֵג spelling. you informed on them so you slay them."
וְאֵת נֹב עִיר־הַכֹּֽהֲנִים הִכָּה לְפִי־חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה מֵֽעוֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי־חָֽרֶב׃
וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן־אֲחִטוּב וּשְׁמוֹ אֶבְיָתָר וַיִּבְרַח אַחֲרֵי דָוִֽד׃
וַיַּגֵּד אֶבְיָתָר לְדָוִד כִּי הָרַג שָׁאוּל אֵת כֹּהֲנֵי יְהֹוָֽה׃
וַיֹּאמֶר דָּוִד לְאֶבְיָתָר יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא כִּֽי־שָׁם (דויג) [דּוֹאֵג] הָאֲדֹמִי כִּֽי־הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכׇל־נֶפֶשׁ בֵּית אָבִֽיךָ׃
רש״י
אנכי סבתי. סבבתי הדבר עד שבא לידי כך:
I am responsible for. I brought about the matter, causing it to come.
שְׁבָה אִתִּי אַל־תִּירָא כִּי אֲשֶׁר־יְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשֶׁךָ כִּֽי־מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִֽי׃ {ס}
רש״י
כי אשר יבקש את נפשי. אדם אחד רודף שנינו, במקום שאמלט שם אני, תמלט אתה, כי במשמרתי תהיה תמיד, כך תרגם יונתן: ארי מאן דבעי למיקטלי בעי למקטלך. ויש עוד לפרש; כי אשר יאהבני יאהבך, ואשר ישמור את נפשי ישמור את נפשך, ויש דוגמא במקרא (משלי כט י): אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו, הרי כאן בקשת נפש לטובה:
For the man who seeks my life. One person is pursuing both of us. Wherever I escape, you escape, for you will always be in my safeguard; as Targum Yonoson renders, 'for he who seeks to kill me, seeks to kill you.' But, it may also mean, 'whoever will love me, will love you, and whoever will guard my soul, will guard your soul.' There is a similar instance in Scripture, "Men of blood hate a sincere person, but the upright seek his soul.'11 Mishlei 29:10. This is [an instance of] seeking a soul for [doing] good.
וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה. סמוך למואב, וכשיצא דוד משם ליער חרת, הרג מלך מואב את אביו ואת אמו ואחיו, חוץ מאחד שבהם שהחייהו נחש העמוני, והוא החסד שאמר דוד (שמואל-ב יב): כאשר עשה אביו עמדי חסד, כדאיתא במדרש רבי תנחומא:
And they remained with him all the time that Dovid was in the fortress. Near Moav, and when Dovid left from there to the forest of Cheres, the king of Moav killed his father, mother, and brothers, except for one of them, whom Nochosh the Ammonite raised.1Bamidbar Rabbah 14:1. This is the kindness which Dovid [referred to when he] said, "as his father did kindness with me,"2II Shmuel 10:2. as it is stated in the Midrash of R. Tanchuma.