תנ״ך
שמואל א כ״ב:י״ד-י״ז
חלק מ: פרק כ״ב
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר וּמִי בְכׇל־עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל־מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶֽךָ׃
רש״י
הַיּוֹם הַחִלֹּתִי (לשאול) [לִשְׁאׇל־]לוֹ בֵאלֹהִים חָלִילָה לִּי אַל־יָשֵׂם הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ דָבָר בְּכׇל־בֵּית אָבִי כִּי לֹֽא־יָדַע עַבְדְּךָ בְּכׇל־זֹאת דָּבָר קָטֹן אוֹ גָדֽוֹל׃
רש״י
היום החלותי לשאל לו. בתמיה, זה ימים רבים שצורך הצבור בו, שמינהו מוציא ומביא את ישראל, ומאז אני שואל לו באלהים:
Did I begin today to inquire. This is in the form of a question, meaning, it is already a long time that the concern of the community is his, for they appointed him as the one who leads [the Bnei] Yisroel to and [from battle], and ever since then, I inquire of God on his behalf.
חלילה לי. מעשות דבר זה למרד ומעל:
Far be it from me. To have done this thing with the intent of rebellion or treason.7I.e., I never would have acted against the king’s interests had I known that Dovid was fleeing.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מוֹת תָּמוּת אֲחִימֶלֶךְ אַתָּה וְכׇל־בֵּית אָבִֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ ׀ כֹּהֲנֵי יְהֹוָה כִּי גַם־יָדָם עִם־דָּוִד וְכִי יָֽדְעוּ כִּֽי־בֹרֵחַֽ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת־[אׇזְנִי] (אזנו) וְלֹֽא־אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת־יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְהֹוָֽה׃ {ס}
רש״י
לרצים הנצבים עליו. אבנר ועמשא היו:
To the runners who stood near him. Referring to Avneir and Amoso.
ולא אבו. דרשו אכין ורקין (יהושע א יח): כל איש אשר ימרה את פיך וגו', יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר 'רק':
Did not want. They expounded [Scripture's] "but's and only's." Scripture states: "Every man who rebels against your command [shall be put to death]."8Yehoshua 1:18. One may think that this means even [if "your command" was] to commit a sin; Scripture, therefore states: "Only" [to exclude this condition].
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר שאול פרשה סתומה
- סתומה: ויאמר המלך פרשה סתומה
- פרק כ״ב
וסר אל משמעתך. כמו (בראשית יט ג): ויסורו אליו, וקרב לשמושך ואל שמע דבריך, וכי היה לי להבין שאינו הולך בשליחותך:
Who bows to your bidding. As in "And they turned [וַיָסֻרוּ] to him,"6Bereishis 19:3. meaning that he is near to service you and to obey your orders. How then was I to know that he was not going on your mission?