תנ״ך
שמואל ב כ׳:י״ד-י״ט
חלק מ: פרק כ׳סתומה: ויאמר יואב
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַֽיַּעֲבֹר בְּכׇל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה וְכׇל־הַבֵּרִים {ס} (ויקלהו) [וַיִּקָּהֲלוּ] וַיָּבֹאוּ אַף־אַחֲרָֽיו׃
רש״י
וכל הברים. לא ידעתי מהו:
All the Beirim. I do not know what it is.
וַיָּבֹאוּ וַיָּצֻרוּ עָלָיו בְּאָבֵלָה בֵּית הַֽמַּעֲכָה וַיִּשְׁפְּכוּ סֹֽלְלָה אֶל־הָעִיר וַֽתַּעֲמֹד בַּחֵל וְכׇל־הָעָם אֲשֶׁר אֶת־יוֹאָב מַשְׁחִיתִם לְהַפִּיל הַחוֹמָֽה׃
רש״י
ותעמוד בחל. (תרגום:) ואקיפו משריין. ויש פותרים, ותעמוד בחל, לשון (איכה ב ח): חיל וחומה, הפילו החומה החיצונה, ונתחזקה לעמוד על ידי הפנימית:
And it [the city] held by virtue of its inner wall. [Yonoson translates:] "They surrounded it strongly." Some interpret וַתַּעֲמדׁ בַּחֵל to have a meaning like "the inner wall and the outer wall".7Eichoh 2:8. They had [already] cause the outer wall to fall and it [the city] fortified itself to hold fast by virtue of the inner wall.
וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן־הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ־נָא אֶל־יוֹאָב קְרַב עַד־הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶֽיךָ׃
וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַאַתָּה יוֹאָב וַיֹּאמֶר אָנִי וַתֹּאמֶר לוֹ שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ וַיֹּאמֶר שֹׁמֵעַ אָנֹֽכִי׃
רש״י
האתה יואב. שנאמר בך (לקמן כג ח): יושב בשבת תחכמוני:
Are you Yoav? That it is said of you "Who sits among the wise at their assembly."8Further on 23:8.
וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִֽאשֹׁנָה לֵאמֹר שָׁאוֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַֽמּוּ׃
רש״י
דבר ידברו בראשונה לאמר. היה לך לדבר לשלום בראשונה, אם שלום יענוך ויפתחו לך, לא היה לך להלחם עליהם:
You should have talked [peace] first. You should have talked peace first. If they had answered you that they wanted peace and had opened their city to you then you should not have gone to war against them.
שאול ישאלו באבל. אם שאלו בני חילך בשלום העיר הזאת, ששמה אבל:
If you had asked [for peace] with Oveil. If your soldiers had asked for peace with this city called Oveil.
וכן התמו. מיד היו בני העיר משלימים עמכם:
They would have completely [cooperated]. The people of the city would have immediately made peace with you.
אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת יְהֹוָֽה׃ {פ}
רש״י
אנכי שלומי אמוני ישראל. אני מבני העיר, ששלמים ונאמנים לישראל ולמלך ומדרש אגדה (בראשית רבה צד ט, ובילקוט שמעוני כא): סרח בת אשר היתה, אני השלמתי נאמן לנאמן, על ידי נגלה ארונו של יוסף למשה, אני הגדתי ליעקב כי יוסף חי:
I am [from the people of the city] that are loyal and trustworthy to Yisroel. I am from the people of the city that are loyal and trustworthy to Yisroel and to the king. An Aggadic Midrash [states:] this was Serach, the daughter of Asher. I faithfully rewarded those who faithful [to God]: Through me, the location of Yosef's coffin was revealed to Moshe. I told Yakov that Yosef was alive.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר יואב פרשה סתומה
- סתומה: ויואב אל פרשה סתומה
- פרק כ׳
ויעבר בכל שבטי ישראל. שבע בן בכרי, לפתותם שימליכוהו עליהם:
He [Shevah] went through all the tribes of Yisroel. Shevah, the son of Bichri [went] to convince them to declare him king over them.