תנ״ך
שמואל ב כ״ד:י״ד-ט״ז
חלק מ: פרק כ״ד
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּלָה־נָּא בְיַד־יְהֹוָה כִּֽי־רַבִּים רַחֲמָו וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּֽלָה׃
רש״י
נפלה נא ביד ה'. הדבר, ולא החרב והרעב, שגם הוא מסור לעשירים אוצרי פירות אמר רבי אלכסנדרי: אמר דוד, אם אני בורר לי החרב עכשיו, ישראל אומרים הוא בוטח בגבוריו, שהוא לא ימות והאחרים ימותו, ואם אני בורר הרעב, יאמרו בוטח הוא בעושרו, אברר לי דבר שהכל שוין בו (ראה ילקוט שמעוני רמז קסה):
Let us fall into the hand of Adonoy. I.e. Pestilence20Controlled exclusively by God. and not the sword nor famine because it [famine] is also controlled by the rich who have store houses of produce. Rabbi Alexandri said, Dovid reasoned, "If I choose the sword then [the people of] Yisroel will say [about me], 'he is relying on his strength to save himself from death but others will die', and if I choose famine they will say, He is relying on his wealth [to save himself]. I will choose pestilence against which everyone is equal."21Midrash Tehilim 17:4.
וַיִּתֵּן יְהֹוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד־עֵת מוֹעֵד וַיָּמׇת מִן־הָעָם מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע שִׁבְעִים אֶלֶף אִֽישׁ׃
רש״י
מהבקר ועד עת מועד. (תרגום:) מעידן דמתנכיס תמידא ועד דמתסק:
From the morning until the appointed time. [Yonoson translates:] "From the time of the slaughtering of the daily morning offering until its blood was sprinkled."
וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ ׀ יְֽרוּשָׁלַ͏ִם לְשַׁחֲתָהּ וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה אֶל־הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְהֹוָה הָיָה עִם־גֹּרֶן (האורנה) [הָֽאֲרַוְנָה] הַיְבֻסִֽי׃ {ס}
רש״י
היבוסי. שר מצודת ציון היה, ששמה יבוסי:
The Yevusite. He was the chief officer of the Zion fortress the name of which is Yevusi.22Having formerly belonged to them, see earlier verses 5:6–5:9.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר יואב פרשה סתומה
- סתומה: ויאמר דוד פרשה סתומה
- פרק כ״ד
צר לי מאד. הקטנה שבהם קשה מאד:
I am in great anguish. The least of them is very difficult.