תנ״ך
שופטים י״ז
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַֽיְהִי־אִישׁ מֵהַר־אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָֽיְהוּ׃
רש״י
וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻֽקַּֽח־לָךְ (ואתי) [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאׇזְנַי הִנֵּה־הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמּוֹ בָּרוּךְ בְּנִי לַיהֹוָֽה׃
רש״י
אשר לקח לך. אשר נגנב ממך, ויש לו דומה (שמואל א כא ו): כי אשה עצורה לנו, עצורה ממנו:
Stolen from you [lit. "to you"]. Stolen from you.7לך, lit. “to you”, may also be interpreted as “from you”. Similarly,8Shmuel 1, 21:6 "For women were withheld 'to' us,"—'from' us.
ואת אלית. קללת כל מי שגנבו, וגם אמרת הקללה באזני:
When you cursed. You cursed whoever stole it, and even uttered the curse in my ear.
הנה הכסף. אני מודה לך עליו שהוא בידי שאני לקחתיו:
Look, the silver. I confess to you, concerning it, that it is in my possession, as I stole it.
וַיָּשֶׁב אֶת־אֶלֶף־וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתֹּאמֶר אִמּוֹ הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַכֶּסֶף לַיהֹוָה מִיָּדִי לִבְנִי לַֽעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָֽךְ׃
רש״י
וישב את אלף ומאה הכסף לאמו. אמר להחזירו לה, ובמקום שהוא שם הרי הוא ברשותך:
He returned the eleven hundred silver pieces to his mother. He verbalized his intent to return it to her, hence, wherever it was, it reverted to her possession.
הקדש הקדשתי את הכסף מידי לבני. קבלתי עלי למסרו מידי לידך לשם דמות ומסכה, תנהו לי עתה ומידי אני אשיבנו אליך יש אומרים שהאשה הזאת היא דלילה, לפי שכתוב (לעיל טז ה): אלף ומאה כסף, וטעות הוא בידם, שהרבה שנים קדם מיכה לשמשון, אך הפרשיות נסמכו על הכסף הרע ששוה כאן וכאן, וכסף של פורענות היו שניהם:
I expressly consecrated the silver, from my hand to my son's. I resolved to deliver it from my hand to yours for the purpose of making an image and a molten figure. Give it to me now, so that I may return it from my hand to you. Some say that this woman was Delilah, since Scripture specifies eleven hundred pieces of silver9See above 16:5.. However, they are in error, as Michah preceded Shimshon by many years.10See Rashi, v.l. But the episodes are juxtaposed because of the corrupt silver, which was of equal value in each of the incidents. The silver inflicted injury in both cases.
וַיָּשֶׁב אֶת־הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף וַֽיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַֽיְהִי בְּבֵית מִיכָֽיְהוּ׃
וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת־יַד אַחַד מִבָּנָיו וַֽיְהִי־לוֹ לְכֹהֵֽן׃
רש״י
בית אלהים. בית עבודה זרה, וכן כל 'אלהים' האמורים בפרשה זו חול, חוץ מזה (להלן יח לא): כל ימי היות בית אלהים בשילה (שבועות לה ב):
An idolatrous temple [lit. "temple of Elohim"]. A temple of idol worship. Similarly, "god" throughout this chapter is profane, except for the following: "Throughout the time that the Sanctuary of God was at Shiloh."1112Shevuos, 35:b.
וימלא את יד אחד. חנכו לעבודת הדמות להיות כהן לפניו, כל חינוך דבר שאדם נכנס בו לשם גדולה קרוי מילוי ידים, רישוושטי"ר בלע"ז ; וכשנותנין פקידות לאדם, קורין למתן רישוישטי"ר בלע"ז:
And inducted [lit. "filled the hands of"] one. He inducted him into the service of the image, to serve as its priest. Any induction process which a person enters for the purpose of achieving a position of prominence is described as "filling the hands,"13See Shemos, 28:41. "revetir" in old French. When a person is charged with a position, it is described as "reveture" in old French.
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶֽׂה׃ {פ}
וַֽיְהִי־נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָֽר־שָֽׁם׃
רש״י
ממשפחת יהודה. והוא לוי מן האם ורבותינו אמרו (בבא בתרא קט ב): לפי שעשה מעשה מנשה שבא מיהודה, קראו ממשפחת יהודה, והוא לוי בן גרשום בן משה רבינו היה, כמו שמפורש בענין (לקמן יח ל): ויהונתן בן גרשום וגו':
Of the clan of Yehudah. He was a Leivi maternally.14Paternally, he was descended from Yehudah. This explains why he was both “of the clan of Yehudah”, and a Levi. However, the Rabbis15Bava Basra, 109:b. interpret that, because he behaved like Menasheh,16The king who instituted idol worship throughout Eretz Yisroel. (Melachim 2, 21). who was descended from Yehudah, he is described as "of the clan of Yehudah." He was actually a Leivi, the son of Gershom, son of our master Moshe, as stated explicitly below, "Yehonasan, son of Gershom, etc."17
וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר־אֶפְרַיִם עַד־בֵּית מִיכָה לַעֲשׂוֹת דַּרְכּֽוֹ׃
רש״י
לעשות דרכו. דרך הליכתו:
To make his way. The way by which he would journey.
וַיֹּֽאמֶר־לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָֽא׃
רש״י
באשר אמצא. פרנסתי להשתכר:
Anywhere I will find a profitable livelihood.
וַיֹּאמֶר לוֹ מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶֽהְיֵה־לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶֽתֶּן־לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִֽי׃
רש״י
לימים. לסוף שנה:
Per year At the year's end.
וערך בגדים. זוג חליפת בגדים שהם ערך וסדר לכל בני אדם כפי הראוי להם לשנה:
An appropriate wardrobe A pair of outfits appropriate for everyone's yearly requirements.
וערך בגדים. אפרליימנ"ט בלע"ז:
An appropriate wardrobe. "Appareillement" in old French.
ומחיתך. ומזונותיך:
And your board Your meals.
וילך הלוי. אחר עצתו:
The Levi acquiesced [lit. went] Followed his advice.
וַיּוֹאֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לוֹ כְּאַחַד מִבָּנָֽיו׃
וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת־יַד הַלֵּוִי וַֽיְהִי־לוֹ הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָֽה׃
וַיֹּאמֶר מִיכָה עַתָּה יָדַעְתִּי כִּֽי־יֵיטִיב יְהֹוָה לִי כִּי הָֽיָה־לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵֽן׃ {פ}
ויהי איש מהר אפרים. אף על פי שנכתבו שתי פרשיות הללו בסוף הספר, של מיכה ושל פלגש בגבעה, בתחלת השופטים היה, בימי עתניאל בן קנז, שנאמר (לקמן יח לא): וישימו להם את פסל מיכה וגו' כל ימי היות בית אלהים בשילה, למדנו שכל ימי שילה היה דמות של מיכה, ובפלגש בגבעה נאמר על יבוס שבירושלים (שם יט יב): לא נסור אל עיר נכרי, למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלים:
There was a man from Mount Ephraim. Although both incidents are recorded at the conclusion of this book, the episodes of Michah and the concubine at Givoh took place at the beginning of the period of Judges, during the days of Asniel ben Kenaz,1Asniel was the first of the judges. as it is said, "They appointed, for themselves, the figure of Michah, etc., during the entire period of the Mishkon at Shiloh."218:31. We learn that, throughout the period of Shiloh, the graven figure of Michah was in existence.3Thus encompassing the period of Asniel, as his tenure began after the death of Yehoshua, when the Mishkon had already been established at Shiloh. Concerning the concubine at Givoh, it is said, about Yevus of Jerusalem, "Let us not turn to an alien city"419:12. we learn that Jerusalem had not yet been conquered.5It was later conquered by the tribe of Judah (1:8), during the time of Asniel (there, v.13).6Seder Olam, 12.