תנ״ך
שופטים ג׳
חלק מ: פתוחה: ואלה הגויםפתוחה: ויעשו בניפתוחה: ויספו בניפתוחה: ואחריו היה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהֹוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כׇּל־אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֵת כׇּל־מִלְחֲמוֹת כְּנָֽעַן׃
רש״י
רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר־לְפָנִים לֹא יְדָעֽוּם׃
רש״י
רק למען דעת. רק לדבר הזה לבדו הניחם, למען דעת ולהתבונן דורות בני ישראל הבאים מה החטא גורם, כי עתה הם זקוקים ללמדם מלחמה:
Only so that they should know. For this alone, He permitted these nations to remain, so that future generations of the Bnei Yisroel might grasp the consequence of iniquity—for it was now necessary for them to undergo martial training.
רק אשר לפנים. שהיו עומדים לשרת את ה':
Whereas earlier when they stood worshiping Adonoy.
לא ידעום. למלחמות הללו וטכסיסיהם, ולא נצרכו להם:
This was unknown. These wars and the art of battle. It was unnecessary.
חֲמֵשֶׁת ׀ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכׇל־הַֽכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָֽת׃
רש״י
חמשת סרני פלשתים. הם הגוים אשר הניח לנסות:
Five Pelishtite sovereignties. These were the nations whom He permited to remain as a test.
וַיִּהְיוּ לְנַסּוֹת בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת־מִצְוֺת יְהֹוָה אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־אֲבוֹתָם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַֽכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִֽי׃
וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶֽם׃ {פ}
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַֽיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָאֲשֵׁרֽוֹת׃
וַיִּחַר־אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַֽיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִֽים׃
וַיִּזְעֲקוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה וַיָּקֶם יְהֹוָה מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עׇתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּֽנּוּ׃
וַתְּהִי עָלָיו רֽוּחַ־יְהֹוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן יְהֹוָה בְּיָדוֹ אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעׇז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָֽיִם׃
רש״י
ותהי עליו רוח ה'. דרש רבי תנחומא (מדרש תנחומא שמות כ) נסתכל בהם, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה במצרים (שמות ג ז) ראה ראיתי את עני עמי, מה הן שתי ראיות הללו, אמר לו: רואה אני שעתידין לטעות בעגל, ואף על פי כן 'ראיתי את עני עמי'. זו דרש עתניאל, אמר: בין זכים בין חייבים, עליו להושיעם:
The Divine spirit visited him. R' Tanchuma expounded: He studied the statement of the Holy One, blessed is He, to Moshe in Mitzrayim, "I have surely seen (lit. 'seeing, I have seen') the tribulation of my people."1 Shemos, 3:7. What are the two sights?2‘Seeing’ I have ‘seen’. He said to him, "I see that they are destined to err with the golden calf—nevertheless, 'I have seen the tribulation of my people.'" Asniel expounded upon this, saying, whether innocent or guilty, He is obliged to save them.3Shemos Rabah, 3:2. Accordingly, “He judged Yisroel” in our passage does not refer to Asniel’s adjudication of litigation in the courtroom, but to his exposition of “I have seen” in his prayer before Adonoy. In his “judgement”, Yisroel was to be saved. (Radal there, 5)
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמׇת עׇתְנִיאֵל בֶּן־קְנַֽז׃ {פ}
וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב עַל־יִשְׂרָאֵל עַל כִּי־עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָֽה׃
וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת־בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּֽירְשׁוּ אֶת־עִיר הַתְּמָרִֽים׃
רש״י
את עיר התמרים. יריחו:
The city of dates. Yericho.
וַיַּעַבְדוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶגְלוֹן מֶלֶךְ־מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָֽה׃
וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה וַיָּקֶם יְהֹוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת־אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינוֹ וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָֽב׃
רש״י
אטר יד ימינו. תרגם יהונתן: גבר גמיד יד ימיניה, וכל גמיד לשון ארמי הוא, דבר כווץ מחמת חולי, ריטרי"ט בלע"ז; לא היה שולט ביד ימינו. ובלשון עברי: אטר, אטום, כמו (תהלים סט טז) ואל תאטר עלי באר פיה, אטום ביד ימינו, שלא היה שולט בה:
Whose right arm was immobile. Yonasan renders "A man whose right arm was shrunken." "Gamid" in the Aramaic always indicates something shrunken by disease, "retrait", "shrunk" in old French. He could not utilize his right arm. In Hebrew, "closed", as in "Let not the well close its mouth over me."4Tehilim, 69:16. His right arm was "closed"—he could not utilize it.
וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אׇרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינֽוֹ׃
רש״י
גומד ארכה. אמה גדומה, ובלשון אשכנז: דוימ"ן לאנ"ג, ובלשון לעז: גשקור"ט:
One gomed long. An abridged amoh.5The length of the forearm. (Rashbam to Bava Basra, 100:a). In German, 'daumen lang'. In old French, 'espan courte'.
על ירך ימינו. לפי שבשמאלו שולט, יאחזנה בשמאלו:
Over his right thigh. Since he was able to utilize his left hand, he would grasp it with the left hand.
וַיַּקְרֵב אֶת־הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹֽד׃
רש״י
איש בריא. (תרגום:) פטים:
Obese. Fat.
וַֽיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת־הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָֽה׃
רש״י
וישלח את העם. חזר לאחוריו וליוה את חבורת ישראל אשר באו עמו לשאת את המנחה, ולווה אותם עד הגלגל:
He escorted the people. He turned back to accompany the delegation of Yisroelites who came with him to bear the gift. He escorted them until Gilgal.
וְהוּא שָׁב מִן־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת־הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר־סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּֽצְאוּ מֵעָלָיו כׇּל־הָעֹמְדִים עָלָֽיו׃
רש״י
והוא שב. יחידי:
He then returned alone.
מן הפסילים. מקום שפוסלים שם אבנים מן ההר, וכן תרגם יונתן: מן מחצביא, ובא אל עגלון ויאמר לו:
From the quarries. An area where stones were excavated from the mountain. Similarly, Yonasan renders "from the quarries." Then he went to Eglon,6Ehud’s return to Eglon is not actually discussed in the text. Rashi mentions the return for the sake of clarification. and declared to him.7“…I have a matter, etc.”.
ויאמר הס. אמר עגלון: שתקו את הכל מעלי, ויונתן תרגם הס: סליק, הוציא כל איש, ואף על פי כן ; 'הס', לשון שתוק:
He said, "Hsst." Eglon said, "Silence everyone near me!" Yonasan renders, "Leave!"—remove everyone. Still, the term connotes silence.8Silence them by removing them.
וְאֵהוּד ׀ בָּא אֵלָיו וְהֽוּא־יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר־לוֹ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר־אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקׇם מֵעַל הַכִּסֵּֽא׃
רש״י
בעלית המקרה. (תרגום:) בעלית בית קיטא, שהיתה לאויר וצוננת:
In his penthouse veranda. In the summer penthouse which was airy and cool.
דבר אלהים לי אליך. וצריך אתה לעמוד:
I have a Divine message for you! Thus, you are required to rise.
ויקם מעל הכסא. לכך זכה ויצאה ממנו רות:
He rose from the throne. He therefore merited that Rus was descended from him.
וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת־יַד שְׂמֹאלוֹ וַיִּקַּח אֶת־הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנֽוֹ׃
וַיָּבֹא גַֽם־הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנוֹ וַיֵּצֵא הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה׃
רש״י
הנצב. הוא הברזל שהשנון תחוב לתוכו, שקורין הול"ט בלע"ז, הוא המעמיד החרב על פי תערה:
The hilt. The iron into which the blade is inserted, called 'hulot' in old French. This balances the sword in its scabbard.
הלהב. הוא השנון שקורין ברונ"ט בלע"ז, ובלע"ז למ"א:
The blade. The sharpened section, called "brant" and "lama" in old French.
ויסגור החלב. שמנו, שהיה שמן מאד, וכסה את כל אורך החרב:
The fat closed. His fat. He was extremely corpulent, so that he enclosed the entire length of the dagger.
ויצא הפרשדנה. תרגם יונתן: ונפק אוכליה שפיך, עשאן כשתי תיבות ושי"ן משמשת לשתיהן, ויצא הפרש, שדונה, בשפיכה. שפך, 'שדא' כתרגומו:
Waste matter oozed. Yonasan renders, "Spilled waste matter oozed." He reads this as a contraction of two words with the 'shin' serving both.9 פַּרְשְׁדֹֽנׇה is read as פֶּרֶשׁ־שְׁדוֹנׇא, “spilled waste matter”, with the middle ש serving as the last letter of פֶּרֶשׁ and the first letter of שְׁדוֹנׇא. "spilled waste matter" [oozed].10The waste matter first spilled from the abdomen into the body, then it oozed from the wound. (Ralbag).שְׁפַךְ, "spilled", is the translation of שְׁדָא11Or שְׁדוֹנׇא. according to Yonasan.
וַיֵּצֵא אֵהוּד הַֽמִּסְדְּרוֹנָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה בַּעֲדוֹ וְנָעָֽל׃
רש״י
ויצא אהוד המסדרונה. מן העליה אל המסדרונה, תרגם יונתן: לאכסדרא:
And Ehud went out to the hallway. From the penthouse to the מסדרונה, translated by Targum Yonasan as 'hallway'.
ונעל. במפתח:
And locked With the key.
וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה נְעֻלוֹת וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת־רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָֽה׃
רש״י
והוא יצא. אהוד יצא, ועבדיו של עגלון באו:
As he left. Ehud left, and Eglon's servants came.
מסיך רגליו. (תרגום:) עביד צורכיה, הם נקבים הגדולים:
Relieving himself [lit. 'covering his legs']. Performing his necessary bodily functions. This refers to a bowel movement.12When the legs are covered as a matter of modesty. (Metzudas).
וַיָּחִילוּ עַד־בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת־הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵֽת׃
רש״י
עד בוש. עד עיכוב, כלומר זמן ארוך:
A considerable time. [lit.] Until [it constituted] delay, as if to say, a considerable time.
וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִֽתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת־הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָֽתָה׃
רש״י
נמלט. ברח, אישקימוצייר בלע"ז:
Escaped. Fled, "eschamocier" in old French.
עד התמהמהם. כמו (שיר השירים א יב) עד שהמלך במסבו, (שם ב ז) את האהבה עד שתחפץ, בעוד ששנינו חפצים בה:
While [lit. until] they tarried. As in,13Rashi cites these quotations to demonstrate that עַד, lit. “until”, may be translated as while”. "While the king lounged,"14Shir Hashirim, 1:12. "Affection, while still desired"15Ibid, 2:7.—while we both desire it.
השעירתה. יער דק ועב, שקורין ברוצ"ש בלע"ז, וטוב הוא להחבא והרבה יש בסדר זרעים שענפי אילנות דקים קרויין שער (כלאים ד ט) הופך את השער, (פאה ב ג) ואם היה השער כותש:
In the underbrush. A thin-branched, heavily wooded forest, called "brousaille", brush, in old French, excellent for concealment. Frequently, in the order of Zeraim, thin branches are called "sa'ar"—"[He] overturned the branches,"16Kilayim, 4:9. "If the branches meshed."17Peah, 2:3.
וַיְהִי בְּבוֹאוֹ וַיִּתְקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶֽם׃
רש״י
ויהי בבואו. שעבר את הירדן ובא למקומו בארץ כנען:
It happened that, when he arrived. He crossed the Yardein, and arrived at his place in the land of Canaan.18The text omits Ehud’s crossing of the Yardein and his arrival in Canaan. Rashi mentions these events for clarification.
בהר אפרים. שהיה בארץ כנען בעבר הירדן המערבי, וארץ מואב היתה בעבר הירדן במזרחו, מתוך ששלטו בישראל ועברו את הירדן, ירשו את יריחו, כמו שכתוב למעלה (פסוק יג) ונתנו את סרניהם ושליטיהם על ישראל:
At Mount Ephrayim. Which was in the land of Canaan, on the western side of the Yardein. The land of Moav was on the eastern side of the Yardein, but as they had subdued Yisroel and crossed the Yardein, they occupied Yericho as stated above, and installed their princes and governors over Yisroel.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּֽי־נָתַן יְהֹוָה אֶת־אֹיְבֵיכֶם אֶת־מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַֽיִּלְכְּדוּ אֶֽת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא־נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹֽר׃
רש״י
רדפו. להרוג את כל מואב שבעבר הירדן שלנו:
Charge behind me to wipe out all the Moabites on our side of the Yardein.
וילכדו את מעברות הירדן. שלא יעברו מואב לנוס ולשוב אל ארצם:
Took control of the Yardein passes so that the Moabites could not cross to escape and return to their country.
וַיַּכּוּ אֶת־מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כׇּל־שָׁמֵן וְכׇל־אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִֽישׁ׃
רש״י
כל שמן. (תרגום:) כל גבר אימתן:
All horrific [lit. corpulent]. Every man awe inspiring.
וַתִּכָּנַע מוֹאָב בַּיּוֹם הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמוֹנִים שָׁנָֽה׃ {פ}
וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים שֵֽׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיּוֹשַׁע גַּם־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
רש״י
מלמד. הוא דרבן, מרדע, אגויילו"ן בלע"ז:
With a goad. A saddle spur, "aiguillon" in old French.
לנסות בם את ישראל. את דור האחר אשר לא ידעו את נסי מלחמות כנען ולא ראו את המעשה הגדול, והמרו ומעלו במקום:
So that Yisroel would be tested through them. This was a different generation, ignorant of the miracles of the Canaanite wars, and not having witnessed the great deeds, they rebelled, and betrayed the Omnipresent.