שולחן ערוך, אורח חיים תס״ה

אֵין שׁוֹרִין מוּרְסָן לְתַרְנְגוֹלִים בְּשׁוּם פָּנִים, וְלֹא חוֹלְטִין. הַגָּה: וּכְשֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים לֶאֱכֹל, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִיכָם בְּמָקוֹם לַח שֶׁיָּבוֹא לִידֵי חִמּוּץ (מַהֲרִי"ו).

אֵין הָאִשָּׁה שָׁפָה מוּרְסָן עַל בְּשָׂרָהּ, אֲפִלּוּ יָבֵשׁ.

אִם שִׁפְשְׁפוּ מוּרְסָן בְּאַוָּז לַח מִמַּיִם, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהָאַוָּז אָסוּר. הַגָּה: וְהָכֵי נָהוּג לְעִנְיַן אִסּוּר חָמֵץ שֶׁהוּא בְּמַשֶּׁהוּ, וְיֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַבְהֵב הָעוֹפוֹת בְּקַשִּׁין, שֶׁמָּא יִהְיוּ שָׁם חִטִּים אוֹ דָּגָן מְחֻמָּץ וְיִתֵּן טַעַם בָּעוֹפוֹת בִּשְׁעַת הַהִבְהוּב.