שולחן ערוך, אורח חיים תקל״ד

אֵין מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד. וְאֵלּוּ שֶׁמְּכַבְּסִין; הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַשִּׁבְיָה וּמִבֵּית הָאֲסוּרִין, וּמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים בָּרֶגֶל, וּמִי שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לְכַבֵּס וְנִשְׁאַל בָּרֶגֶל וְהִתִּירוּ לוֹ, וּמִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, וּמִטְפְּחוֹת הַסְפָרִים, וּמִטְפְּחוֹת הַסַפָּג, וּבִגְדֵי קְטַנִּים, וּבַעֲלַת הַכֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בַּמּוֹעֵד, וּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד; וְכֻלָּם מְכַבְּסִין כְּדַרְכָּן, אֲפִלּוּ בְּנֶתֶר וְאֹהֶל (פֵּרוּשׁ מִינֵי בֹּרִית), וּבְפַרְהֶסְיָא, עַל גַּבֵּי הַנָּהָר. הַגָּה: מִיהוּ לֹא יְכַבְּסוּ רַק הַצָּרִיךְ לָהֶן, דְּהַיְנוּ חָלוּק אֶחָד (מָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י פ' אֵלּוּ מְגַלְּחִין); מִיהוּ בִּגְדֵי הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ אוֹתָן שֶׁמְּלַפְּפִים בָּהֶם וּמַשְׁתִּינִים וּמוֹצִיאִין רְעִי בָּהֶם, מֻתָּר לְכַבֵּס ד' וְה' בְּפַעַם א', כִּי צָרִיךְ לְהַרְבֵּה מֵהֶם כָּל רֶגַע, וְהָא דְּמֻתָּר לְכַבֵּס בְּפַרְהֶסְיָא הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁרוֹחֵץ עַל גַּב הַנָּהָר, מִשּׁוּם דְּמִתְכַּבֵּס יוֹתֵר יָפֶה עַל גַּב הַנָּהָר; אֲבָל אִם אֵינוֹ כּוֹבֵס עַל גַּבֵּי נָהָר, לֹא יְכַבֵּס רַק בְּצִנְעָה וְלֹא בְּפַרְהֶסְיָא, כֵּן נ"ל.

כָּל כְּלֵי פִּשְׁתָּן מֻתָּר לְכַבְּסָן; וְלֹא נָהֲגוּ כֵּן, וַהֲוָה לֵיהּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶם אִסוּר, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָם בִּפְנֵיהֶם.

מְבִיאִין מִבֵּית הָאֻמָּן כֵּלִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן כַּרִים וּכְסָתוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת; אֲבָל כֵּלִים שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן מַחֲרֵשָׁה אוֹ צֶמֶר מִבֵּית הַצַּבָּע אֵין מְבִיאִין; וְאִם אֵין לְאֻמָּן מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ וּמַנִּיחָן אֶצְלוֹ, וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ מַנִּיחָן בַּבַּיִת הַסָמוּךְ לוֹ, וְאִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ, מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת אֲבָל לֹא יְבִיאֵם לְבֵיתוֹ, אֶלָּא בְּצִנְעָה.