שולחן ערוך, אורח חיים נ״ו

יֵשׁ לְכַוֵּן בַּעֲנִיַּת הַקַּדִּישׁ: הַגָּה: וְלֹא יַפְסִיק בֵּין יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י בְּשֵׁם אוֹר זָרוּעַ כָּתַב דִּלְפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן לֹא יַפְסִיק בֵּין שְׁמֵיהּ לְרַבָּא וּלְפֵרוּשׁ ר"י אֵין לְהַפְסִיק בֵּין רַבָּא לִמְבָרַךְ) וְלַעֲנוֹת אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לָרוּץ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קַדִּישׁ: הַגָּה: וְיֵשׁ לַעֲמֹד כְּשֶׁעוֹנִין קַדִּישׁ וְכָל דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, וּמִי שֶׁבָּא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשׁוֹמֵעַ הַקָּהָל עוֹנִין קַדִּישׁ, עוֹנֶה עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמַע שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁאָמַר יִתְגַּדַּל וְכו' (הַגָּהוֹת חֲדָשִׁים בְּמָרְדְּכַי דִּבְרָכוֹת) וְגַם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לוֹמַר יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא. וּכְשֶׁמַּתְחִיל יִתְגַּדַּל י"ל וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ וְגו' זְכֹר רַחֲמֶיךְ וְגו'.

כְּשֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר יִתְבָּרַךְ כָּל הָעָם עוֹנִין אָמֵן, וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר בְּרִיךְ הוּא, וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר וְאִמְרוּ אָמֵן: וְלֹא נָהֲגוּ לוֹמַר אָמֵן אַחַר יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אַחַר בְּרִיךְ הוּא, וְלֹא יַפְסִיק בֵּין בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכְּתָא וְכו':

הָעוֹנִים עַד לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא בִּלְבַד טוֹעִים הֵם, כִּי אָסוּר לְהַפְרִיד בֵּין עָלְמַיָּא לְיִתְבָּרַךְ.

כְּשֶׁאוֹמֵר הַחַזָּן יִתְגַּדַּל כּוֹרֵעַ, וְכֵן בִּיהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא, וְכֵן בְּיִתְבָּרַךְ, וְכֵן בִּבְרִיךְ הוּא, וְכֵן בְּאָמֵן.

לְאַחַר שֶׁסִיֵּם הַקַּדִּישׁ, פּוֹסֵעַ ג' פְּסִיעוֹת, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וְכו':