שולחן ערוך, אורח חיים נ״ז

אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר: בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ, וְעוֹנִין אַחֲרָיו: בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד, וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד: נָהֲגוּ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַאֲרִיךְ בְּבָרְכוּ וְהַקָּהָל אוֹמְרִים יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְכו' בְּעוֹד שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ בְּבָרְכוּ (טוּר).

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִצְעֹק עַל חַבְרֵיהֶם בֵּין קַדִּישׁ וּבָרְכוּ לְיוֹצֵר אוֹר, אוֹ לְדַבֵּר בְּצָרְכֵי רַבִּים טוֹעִים הֵם (וְעַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן נ"ד):