שולחן ערוך, אורח חיים תקע״ב

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בִּתְחִלָּה בְּיוֹם חֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ (פי' שֶׁלֹּא לְיַקֵר הַשַּׁעַר) שְׁעָרִים; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְכָךְ.

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אוֹ בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים, אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד; וְאִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת עַל הַצָּרָה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, וּפָגַע בָּהֶם יוֹם (אֶחָד) מֵאֵלּוּ, מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין הַיּוֹם בְּתַעֲנִית.

צִבּוּר שֶׁבִּקְּשׁוּ לִגְזֹר תַּעֲנִית שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּפָגַע בַּתַּעֲנִית ט"וּ בִּשְׁבָט, הַתַּעֲנִית נִדְחֶה לְשַׁבָּת הַבָּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגְזְרוּ תַּעֲנִית בְּט"וּ בִּשְׁבָט שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת; הַגָּה: מִיהוּ אִם הִתְחִילוּ לְהִתְעַנּוֹת, אֵין מַפְסִיקִין, כְּמוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד (בֵּית יוֹסֵף).