שולחן ערוך, אורח חיים תער״ד

מַדְלִיקִין נֵר חֲנֻכָּה מִנֵּר חֲנֻכָּה, וְדַוְקָא לְהַדְלִיק זֶה מִזֶּה בְּלֹא אֶמְצָעִי, אֲבָל לְהַדְלִיק זֶה מִזֶּה עַל יְדֵי נֵר שֶׁל חֹל, אָסוּר; וְיֵשׁ מַתִּירִים גַּם בָּזֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּכְבֶּה הַנֵּר שֶׁל חֹל קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיק נֵר אַחֵר שֶׁל חֲנֻכָּה. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר בְּנֵרוֹת חֲנֻכָּה שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק אֲפִלּוּ מִנֵּר לְנֵר, דְּעִקַּר מִצְוָתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֵר אֶחָד וְהַשְּׁאָר אֵינוֹ לְמִצְוָה כָּל כָּךְ לָכֵן אֵין לְהַדְלִיק זֶה מִזֶּה (הג"מ וּמָרְדְּכַי); וְכָל זֶה אֵינוֹ רַק בְּעוֹד שֶׁדּוֹלְקִים לְמִצְוָתָן, אֲבָל אַחַר שֶׁעָבַר זְמַן הַמִּצְוָה מֻתָּרִים בַּהֲנָאָה, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לְהַדְלִיק מֵהֶן (נ"י הֲלָכוֹת קְטַנּוֹת).

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁנֵּר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְשֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל חֲנֻכָּה כֻּלָּם שֶׁל מִצְוָה הֵם וּמֻתָּר לְהַדְלִיק זֶה מִזֶּה. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין נֵר שֶׁל ת"ת אוֹ נֵר לְחוֹלֶה הַצָּרִיךְ נֵר (נ"י ה"ק) וּבְעִנְיַן נֵר שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת עַיֵּן לְעֵיל סי' קנ"ד סָעִיף י"ד.