שולחן ערוך, אורח חיים תער״ז

אַכְסְנַאי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לָתֵת פְּרוּטָה לְבַעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בַּשֶּׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה; וְאִם יֵשׁ לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ לְהַדְלִיק בְּפִתְחוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ בַּיִת אֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לְשֵׁנָה וְהוּא אוֹכֵל עַל שֻׁלְחַן בַּעַל הַבַּיִת, וְהוּא הַדִּין לְבֵן הָאוֹכֵל אֵצֶל אָבִיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁמַּדְלִיקִים בִּפְנִים מַמָּשׁ, יַדְלִיק בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹכֵל, וְכֵן נָהֲגוּ (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סי' תקמ"ב).

קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ צָרִיךְ לְהַדְלִיק.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ יִשְׂרָאֵל מַדְלִיק בִּבְרָכוֹת. הַגָּה: כִּי חַיָּב לִרְאוֹת הַנֵּרוֹת (מָרְדְּכַי), וְכֵן נוֹהֲגִין; וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵצֶל יְהוּדִים וְרוֹאֶה הַנֵּרוֹת, אִם רוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וּלְהַדְלִיק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַדְלִיק וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וְכֵן נוֹהֲגִין (ת"ה וּמַהֲרִי"ל וּתְשׁוּבַת מַהֲרִי"ל סי' קמ"ה).

הַנּוֹתָר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִן הַשֶּׁמֶן הַצָּרִיךְ לְשִׁעוּר הַדְלָקָה, עוֹשָׂה לוֹ מְדוּרָה וְשׂוֹרְפוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהֲרֵי הֻקְצָה לְמִצְוָתוֹ; וְאִם נִתְעָרֵב בְּשֶׁמֶן אַחֵר וְאֵין שִׁשִּׁים לְבַטְּלוֹ, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְהוֹסִיף עָלָיו כְּדֵי לְבַטְּלוֹ.