שולחן ערוך, אורח חיים תער״ו

הַמַּדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת: לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ; וְאִם לֹא בֵּרַךְ זְמַן בְּלֵיל רִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ בְּלֵיל שֵׁנִי אוֹ כְּשֶׁיִּזְכֹּר.

מִלֵּיל רִאשׁוֹן וָאֵילָךְ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם: לְהַדְלִיק, וְשֶׁעָשָׂה נִסִים. הַגָּה: וִיבָרֵךְ כָּל הַבְּרָכוֹת קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְהַדְלִיק (מַהֲרִי"ל).

מִי שֶׁלֹּא הִדְלִיק וְאֵינוֹ עָתִיד לְהַדְלִיק בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְגַם אֵין מַדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּשֶׁרוֹאֶה נֵר חֲנֻכָּה מְבָרֵךְ: שֶׁעָשָׂה נִסִים, וּבְלֵיל רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ גַּם: שֶׁהֶחֱיָנוּ, וְאִם אַחַר כָּךְ בְּלֵיל ב' אוֹ ג' בָּא לְהַדְלִיק אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ: שֶׁהֶחֱיָנוּ.

אַחַר שֶׁהִדְלִיק, אוֹמֵר: הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּסִים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְכו'.

יַתְחִיל לְהַדְלִיק בְּלֵיל רִאשׁוֹן בַּנֵּר הַיּוֹתֵר יְמִינִי, וּבְלֵיל ב' כְּשֶׁיּוֹסִיף נֵר אֶחָד סָמוּךְ לוֹ יַתְחִיל וִיבָרֵךְ עַל הַנּוֹסָף, שֶׁהוּא יוֹתֵר שְׂמָאלִי, כְּדֵי לְהַפְנוֹת לַיָּמִין; וְכֵן בְּלֵיל ג' כְּשֶׁיּוֹסִיף עוֹד אַחֵר סָמוּךְ לִשְׁנֵי נֵרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יַתְחִיל בַּנּוֹסָף וּבוֹ יַתְחִיל הַבְּרָכָה, וְאַחַר כָּךְ יִפְנֶה לְצַד יָמִין, וְכֵן בְּכָל לַיְלָה; נִמְצָא שֶׁתָּמִיד מְבָרֵךְ עַל הַנּוֹסָף שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַנֵּס, שֶׁהֲרֵי בְּתוֹסֶפֶת הַיָּמִים נִתּוֹסֵף הַנֵּס.