תנ״ך
יחזקאל י״ז
חלק מ: פתוחה: ויהי דברפתוחה: ויהי דברפתוחה: כה אמרסתומה: לכן כה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י
וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר־לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל־הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָֽרֶז׃
רש״י
ארך האבר. כמו כנף אל"א בלע"ז לשון אחר כמשמעו לשון אברים ממש:
הרקמה. נוצתו נאה ומצויירת:
את צמרת הארז. כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריו:
אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמֽוֹ׃
רש״י
את ראש יניקותיו קטף. גדולתו ומלכותו השפיל, יניקותיו כמו ענפיו:
ויביאהו אל ארץ כנען. אל ארץ תגרים הוא בבל:
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַֽיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע קָח עַל־מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמֽוֹ׃
רש״י
ויקח מזרע הארץ. את צדקיהו בנו:
בשדה זרע. בירושלים בעיר מלוכה:
קח על מים רבים. נשרש על מים רבים, כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו:
צפצפה. מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"ז:
וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּֽלִיּוֹתָיו אֵלָיו וְשׇׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹֽאות׃
רש״י
סורחת. כמו (שמות כ״ו:י״ב) וסרח העודף גדולה:
שפלת קומה. לעבוד למלך בבל:
דליותיו. זמורותיו:
אליו. אל מלך בבל:
תחתיו. תחת מלך בבל:
בדים. מוטות:
ותשלח. ותגדל:
פארות. ענפים רבים:
וַיְהִי נֶֽשֶׁר־אֶחָד גָּדוֹל גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב־נוֹצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שׇׁרָשֶׁיהָ עָלָיו וְדָֽלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה־לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָֽהּ׃
רש״י
ויהי נשר אחד. מלך מצרים:
כפנה שרשיה. לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז:
ודליותיו שלחה לו. ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה:
מערגות מטעה. מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשון:
אֶל־שָׂדֶה טּוֹב אֶל־מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּֽרֶת׃
רש״י
אל שדה טוב וגו'. כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה:
לגפן אדרת. לגפן תקיף:
אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה תִּצְלָח הֲלוֹא אֶת־שׇׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ ׀ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כׇּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹֽא־בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם־רָב לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשׇּׁרָשֶֽׁיהָ׃
רש״י
אמור. כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי ארנו נמנה במסורת:
ינתק. הנשר הראשון:
את פריה יקוסס. כמו יקוצץ הם בני צדקיהו ששחטן לעיניו:
טרפי. עלי פוייליי"א בלע"ז:
ולא בזרוע גדולה ובעם רב. יבא הנשר השני לעזרתה:
למשאות אותה משרשיה. לנוכח העוקרות ומסיעות אותה משרשיה:
וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָֽשׁ׃ {פ}
רש״י
והנה. עתה שתולה כרצונה:
התצלח. איפשר שתצלח זו שבגדה במי שנטעה ראשון:
וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃
אֱמׇר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה־אֵלֶּה אֱמֹר הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וַיִּקַּח אֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־שָׂרֶיהָ וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶֽלָה׃
רש״י
מה אלה. מה החידה הזאת ופירשה להם:
ויקח את מלכה ואת שריה. הם צמרת הארז יהויקים ושריו:
בבלה. היא עיר הרוכלים:
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָֽח׃
רש״י
מזרע המלוכה. צדקיהו:
אילי הארץ. שרי הארץ:
לִֽהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתוֹ לְעׇמְדָֽהּ׃
רש״י
לעמדה. למען יתקיים:
וַיִּמְרׇד־בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת־לוֹ סוּסִים וְעַם־רָב הֲיִצְלָח הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָֽט׃
חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם־לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ אִתּוֹ בְתוֹךְ־בָּבֶל יָמֽוּת׃
וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנוֹת דָּיֵק לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּֽוֹת׃
רש״י
בשפוך סוללה. כשיבא נבוכדנצר וישפוך סוללה על ירושלים:
להכרית נפשות רבות. להרוג את בני העיר:
וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ וְכׇל־אֵלֶּה עָשָׂה לֹא יִמָּלֵֽט׃ {ס}
רש״י
נתן ידו. הבטיח באמונה ונשא ידו בברית:
לָכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה חַי־אָנִי אִם־לֹא אָֽלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשֽׁוֹ׃
רש״י
ונתתיו בראשו. הוא סמוי עיניו:
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל־בִּֽי׃
רש״י
ופרשתי עליו רשתי. כמו שפירשתו למעלה בתחילת הספר (לעיל יב) שזימן צבי להלוך על גג המערה:
ונשפטתי. ואתווכח עמו:
וְאֵת כׇּל־מִבְרָחָו בְּכׇל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהַנִּשְׁאָרִים לְכׇל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּֽרְתִּי׃ {פ}
רש״י
ואת כל מברחיו. כתרגומו וית כל גיברוהי ומנחם חברו עם ברח דודי (סוף ש"ה) וכה פתרונו ואת כל הבורחים:
בכל אגפיו. בכל כנפיהם כלומר בכל כחם בחרב יפולו:
יפרשו. שרונאפנדו"ן בלע"ז:
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹֽנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר־גָּבֹהַּ וְתָלֽוּל׃
רש״י
ונתתי. כתרגומו ואקיימיניה. ולקחתי אני. את מלך המשיח:
רך אקטוף. אין דרך להרכיב אלא מן הרך שגדל אשתקד שקורין גרייפי"א בלע"ז:
ותלול. לשון תל שדרך תל להיות גבוה ותלול אומנצלי"ה בלע"ז:
בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כׇּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּֽנָּה׃
רש״י
תשכונה. דגשות הנו"ן משמש תחת נו"ן שנייה כאלו כתוב תשכוננה:
וְֽיָדְעוּ כׇּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי יְהֹוָה הִשְׁפַּלְתִּי ׀ עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ {פ}
רש״י
השפלתי עץ גבוה. את הכשדים שהיו מושלים בישראל:
הובשתי עץ לח. צדקיהו וזרעו:
והפרחתי עץ יבש. יהויכין שגלה בלא בנים יוליד בבבל את זרובבל והוא יהיה פחת יהודה למשול:
חוד חידה. הנבואה שבענין בלשון חידה הוא שהוא מדמה את נ"נ לנשר ואת מלכי יהודה לצמרת ארזים: