יחזקאל י״ז:א׳-י׳

חוד חידה. הנבואה שבענין בלשון חידה הוא שהוא מדמה את נ"נ לנשר ואת מלכי יהודה לצמרת ארזים:

ארך האבר. כמו כנף אל"א בלע"ז לשון אחר כמשמעו לשון אברים ממש:

הרקמה. נוצתו נאה ומצויירת:

את צמרת הארז. כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריו:

את ראש יניקותיו קטף. גדולתו ומלכותו השפיל, יניקותיו כמו ענפיו:

ויביאהו אל ארץ כנען. אל ארץ תגרים הוא בבל:

ויקח מזרע הארץ. את צדקיהו בנו:

בשדה זרע. בירושלים בעיר מלוכה:

קח על מים רבים. נשרש על מים רבים, כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו:

צפצפה. מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"ז:

סורחת. כמו (שמות כ״ו:י״ב) וסרח העודף גדולה:

שפלת קומה. לעבוד למלך בבל:

דליותיו. זמורותיו:

אליו. אל מלך בבל:

תחתיו. תחת מלך בבל:

בדים. מוטות:

ותשלח. ותגדל:

פארות. ענפים רבים:

ויהי נשר אחד. מלך מצרים:

כפנה שרשיה. לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז:

ודליותיו שלחה לו. ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה:

מערגות מטעה. מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשון:

אל שדה טוב וגו'. כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה:

לגפן אדרת. לגפן תקיף:

אמור. כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי ארנו נמנה במסורת:

ינתק. הנשר הראשון:

את פריה יקוסס. כמו יקוצץ הם בני צדקיהו ששחטן לעיניו:

טרפי. עלי פוייליי"א בלע"ז:

ולא בזרוע גדולה ובעם רב. יבא הנשר השני לעזרתה:

למשאות אותה משרשיה. לנוכח העוקרות ומסיעות אותה משרשיה:

והנה. עתה שתולה כרצונה:

התצלח. איפשר שתצלח זו שבגדה במי שנטעה ראשון: