ירושלמי בבא בתרא ז׳:ג׳

משנה: מִדָּה בַחֶבֶל אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר בִּיטֵּל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל. הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר מִדָּה בַחֶבֶל בִּיטֵּל מִדָּה בַחֶבֶל הֵן חָסֵר הֵן יֶתֶר דִּבְרֵי בֶן נַנָּס. בְּסִימָנָיו וּבְמֵיצָרָיו פָּחוּת מִשְּׁתוּת הִגִּיעוֹ עַד שְׁתוּת יְנַכֶּה.

הלכה: וּמָהוּ מַחֲזִיר לוֹ. מָעוֹת כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא גַּנָּב אוֹ קוּבְיָסְטוֹס הִגִּיעוֹ. נִמְצָא לֵיסְטֵיס אוֹ מוּכְתָּב לַמַּלְכוּת לֹא הִגִּיעוֹ.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. חֲצִי שָׂדִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כול׳. רִבִּי הוּנָא אָמַר. הַשְּׁתוּת עַצְמוֹ מְנַכֶּה.