ירושלמי שבת ט״ז:ח׳

משנה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחוֹז בַּקּוֹרָה וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשְׁשַׁנִי אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת:

הלכה: כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר. יָיבֹא כַיי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי יַנַּאי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. שְׁמוּאֵל אָמַר. אַף כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי.

וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן. וְלֹא מַאֲכָל תַּרְנוֹגַלִּין אִינּוּן. אָמַר רִבִּי עוקְבַּן. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין רַכִּיכָה. שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מֵירוּחַ.

וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִישָּׁךְ. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב וְאָמַר חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת. רִבִּי עוּלָּא אָמַר. שְׁמוֹנָה עָשָׂר שְׁנִין עֲבִיד הֲוֵי יְהִיב בְּהָדָא עֲרָב וְלָא אֲתַא קוֹמוֹי אֶלָּא אִילֵּין תְּרֵין עוֹבְדַיָּא. אָמַר. גָּלִיל גָּלִיל. שְׂנֵאת הַתּוֹרָה. סּוֹפָךְ לַעֲשׂוֹת בְּמִסִּיקִין.