ישעיהו י׳:ל״ג-ל״ד

הנה האדון. בלילה ההוא:

מסעף פארה במערצה. יפשח פארותיו עיקר ענפי אילנותיו:

במערצה. במשור המקצץ הענפים אין פארה זו לשון גת שהרי לא נכתב בוי"ו כמו פורה דרכתי (לקמן ס"ג) וכמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב׳:ט״ז) אלא באל"ף כמו ותארכנה פאורותיו (יחזקאל ל״א:ה׳) ומסעף הוא לשון מקצץ ענפים אישברנקיי"ר בלע"ז כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן בסעיפיה פוריה (לקמן יז):

במערצה. בכלי משחית העורץ ושובר אותם:

ורמי הקומה. המלכים והשרים:

גדועים. אין לשון גידוע נופל אלא באילנות ודבר קשה:

ונקף. אף זה לשון קציצה כמו כנוקף זית ונקף לשון ונפעל:

סבכי היער. הענפים החשובים והגבורים:

והלבנון. עובי יערו וכרמילו הן מרבית חיילותיו:

באדיר יפול. על ידי מלאך יפלו, ד"א באדיר בזכות חזקיהו שהוא אדירם ומושלם של ישראל כמה שנאמ' והיה אדירו ממנו (ירמיהו ל׳:כ״א):