תנ״ך
יואל א׳:י״ג-כ׳
חלק מ: פרק א׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָֽסֶךְ׃
קַדְּשׁוּ־צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל־יְהֹוָֽה׃
רש״י
עֲצָרָה. אֲסִיפָה:
an assembly Heb. עֲצָרָה, a gathering.
אֲהָהּ לַיּוֹם כִּי קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה וּכְשֹׁד מִשַּׁדַּי יָבֽוֹא׃
רש״י
אֲהָהּ. לְשׁוֹן גְּנִיחַת יְלָלָה:
Woe Heb. אֲהָהּ. An expression of sighing and wailing.
וּכְשׁוֹד. וּכְבִזַּת שׁוֹדְדִים:
and like plunder Heb. וּכְשֹׁד. Like the plunder of brigands.
יָבוֹא. מֵאֵת הַמָּקוֹם:
it will come—from the Omnipresent.
הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִֽיל׃
רש״י
נֶגֶד עֵינֵינוּ. אָנוּ רוֹאִים:
from before our eyes—I.e., we see it.
עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם נָשַׁמּוּ אֹֽצָרוֹת נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת כִּי הֹבִישׁ דָּגָֽן׃
רש״י
עָבְשׁוּ. הֶעֱלוּ חֲלוּדָה וְעִפּוּשׁ בְּלַעַ״ז מוי״ישיר:
have gathered mold Heb. עָבְשׁוּ, have gathered rust and mold. in French moisir, to become moldy.
פְּרֻדּוֹת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״גַּרְבֵּי חַמְרָא״:
casks of wine Heb. פְרֻדּדוֹת. Jonathan renders: casks of wine.
מֶגְרְפֹתֵיהֶם. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן ״מְגוּפָתְהוֹן״ מְגוּפַת כִּסּוּי הֶחָבִיּוֹת:
under their bungs Heb. מֶגְרְפֹתֵיהֶם. Jonathan renders: מְגוּפָתֵיהוֹן, the cover of the cask.
נָשַׁמּוּ אוֹצָרוֹת. שֶׁל יַיִן וְשֶׁל שֶׁמֶן:
the storehouses are laid desolate—I.e. the storehouses of wine and oil.
מַמְּגֻרוֹת. מְגוּרוֹת שֶׁל חִטִּין:
garners are demolished—Granaries of wheat.
מַה־נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם גַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָֽׁמוּ׃
רש״י
נָבֹכוּ. נִתְעַרְבְּלוּ וְנִסְגְּרוּ וְתָעוּ בַּיְּעָרִים וּבַמִּדְבָּרוֹת:
herds of cattle are perplexed—They are confounded. They are closed in and astray in the forests and in the wilderness.
נֶאְשָׁמוּ. נִתְקַלְקְלוּ בְּאַשְׁמָתָן:
are laid waste Heb. נֶאְשָׁמוּ. have become spoiled through their guilt.
אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא כִּי אֵשׁ אָֽכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר וְלֶהָבָה לִהֲטָה כׇּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶֽה׃
רש״י
נְאוֹת מִדְבָּר. לְשׁוֹן ׳נָוֶה׳:
the dwellings of the wilderness Heb. נְאוֹת, an expression of a dwelling (נָוֶה).
גַּם־בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָֽבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּֽר׃ {ס}
רש״י
תַּעֲרוֹג. תִּצְעַק כַּאֲשֶׁר פָּתַר דּוּנַשׁ עָרַג לְאַיָּלִים נָהַם לִשְׁחָלִים וְגָעָה לַעֲגָלִים וְצָהַל לְסוּסִים צִפְצוּף לְעוֹפוֹת וְנָבַח לִכְלָבִים:
cry out Heb. תַּעֲרֹג, will cry out, as Dunash (Teshuvoth Dunash, p. 18) interpreted it: ערג is the cry of the hinds. נהם is the roar of the lions; געה is the lowing of the calves; צהל is the whinnying of the horses; צִפצוּף is the chirping of the birds, and נבח is the barking of the dogs. [Also the beasts of the field—I.e., the hind of the field.]
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: תקעו שופר פרשה סתומה
- פרק א׳
קַדְּשׁוּ צוֹם. הַזְמִינוּ צוֹם:
Proclaim a fast Heb. קַדְּשׁוּ, designate a fast