יואל ב׳:א׳-י״ד

תִּקְעוּ שׁוֹפָר. לְהַשְׁמִיעָם שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה בְּטֶרֶם תְּבוֹאתָם הָרָעָה הַזֹּאת:

Sound a shophar—to announce to them that they should repent before the evil befalls them.

יוֹם ה׳. מַה שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה:

the day of the Lord—which we mentioned above.

כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים. הָאַרְבֶּה וְהַגָּזָם נִפְרָשִׂים עַל הֶהָרִים כְּשַׁחַר הַנִּפְרָשׂ בְּכָל הָעוֹלָם:

like the dawn, spread over the mountains—The increasing locusts and the shearing locusts are spread over the mountains as the dawn is spread over the entire world.

כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם. לָבוֹא כָּל הַמִּינִים הַלָּלוּ זֶה אַחַר זֶה, אֲבָל מִין אַרְבֶּה לְבַדּוֹ לֹא הָיָה כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן״ (שמות י:יד):

the like of which has never been—that all these species should come one after the other, but the species of arbeh alone did not equal that of Egypt, concerning which it is stated: (Exodus 10:14) “And after it there shall not be so.”

לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ. מַשְׁחִיתִים אֶת הַכֹּל כְּאִלּוּ אֵשׁ אוֹכֶלֶת לִפְנֵיהֶם וְלֶהָבָה מְלַהֶטֶת אַחֲרֵיהֶם:

Fire consumes before it—They destroy everything as though a fire consumes before them and a flame blazes after them.

כְּגַן עֵדֶן. הָיְתָה הָאָרֶץ לִפְנֵי בּוֹאוֹ וְאַחַר שֶׁיֵּלֵךְ הִנִּיחַ אֶת הָאָרֶץ כְּמִדְבַּר שְׁמָמָה:

like the Garden of Eden—was the land before it came, and, after it goes, it leaves the land like a desert wasteland.

כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ. בִּמְרוּצָתוֹ:

Like the appearance of horses is its appearance—I.e., in their running.

כְּקוֹל לַהַב. הָאוֹכֶלֶת קַשׁ מַשְׁמַעַת קוֹל:

like the sound of a flame—A flame, consuming stubble, makes noise.

עֱרוּךְ מִלְחָמָה. לְפִי שֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד חֲטַף סְגוֹל:

arrayed for battle Heb. עֱרוּךְ. Since it is in the construct state, it is vowelized with a “hataf segol.”

קִבְּצוּ פָּארוּר. שַׁחֲרוּת כַּקְּדֵרָה כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״וּבִשְּׁלוּ בַפָּרוּר״ (במדבר יא:ח). וְאָלֶף הַכְּתוּבָה יְתֵרָה הִיא וְאֵינָהּ נִקְרֵאת:

gather blackness Heb. קִבְּצוּ פָּארוּר. Blackness like a pot, Cf. (Num. 11:8) “And they cooked in a pot (בַּפָּרוּר).” The “aleph” is superfluous, and it is not read.

וְלֹא יְעַבְּטוּן. אֵין לוֹ דִמְיוֹן וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ לֹא יְעַקְּלוּן:

and they do not make... crooked Heb. וְעַבְּטוּן. This has no comparison, but its interpretation according to its context is: they do not make crooked.

וּבְעַד הַשֶּׁלַח. כְּמוֹ בְּעַד הַחַלּוֹנִים עַל פְּנֵי כְּלֵי זַיִן יִפְּלוּ וְיַחֲנוּ:

and upon the swords Heb. וּבְעַד הַשֶּׁלַח, (verse 9) “through the windows (בְּעַד הַחַלוֹנִים).” Upon the weapons they fall and camp.

וְלֹא יִבְצָעוּ. וְלֹא יְקַבְּלוּן מָמוֹן. וְיוֹנָתָן פָּתַר בּוֹ לְשׁוֹן ׳שְׁלִיחוּת׳ בִּשְׁבִיל שְׁלִיחוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּילִין עַצְמָן וּבֶצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ:

they do not receive monetary gain Heb. לֹא יִבְצָעוּ. They do not receive monetary gain. And Jonathan interpreted it (הַשֶּׁלַח) as an expression of an errand. Because of the errand of the Holy One, blessed be He, they cast themselves down, and they do not receive monetary gain.

בָּעִיר יָשֹׁקּוּ. לְשׁוֹן הַשְׁמָעַת קוֹל כְּמוֹ ״כְּמַשַּׁק גֵּבִים״ (ישעיהו לג:ד) ״דֹּב שׁוֹקֵק״ (משלי כח) ״מִמְשַׁק חָרוּל״ (צפניה ב:ט). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן ׳נֶשֶׁק׳ ״מִזְדַּיְּנִין״:

In the city they clatter Heb. יָשֹׁקּוּ. This is an expression of making a din. Cf. (Isa. 33:4) “like the roaring (כְּמַשַּׁק) of the cisterns”; (Prov. 28: 15) “A growling (שּׁוֹקֵק) bear”; (Zeph. 2:9) “the clattering of (מִמְשַׁק) the thorns.” Jonathan, however, renders it as an expression of arms (נֶשֶק). They are armed.

רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם. בִּשְׁבִיל פֻּרְעָנוּת הַבָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל רוֹגְזִים וְרוֹעֲשִׁים:

the heavens tremble—Because of the retribution coming upon Israel, they quake and tremble.

אָסְפוּ נָגְהָם. הִכְנִיסוּ אוֹרָן:

withdraw their shining—Take in their light.

וַה׳ נָתַן. עֲלֵיהֶם קוֹלוֹ בְּמַאֲמַר נְבִיאָיו לִפְנֵי שָׁלְחוֹ בָּהֶם אֶת חֵילוֹ זֶה:

And the Lord gave forth (upon them) His voice—by the statement of His prophets prior to His sending this host of His.

כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ. אֲשֶׁר יִשְׁלַח בָּכֶם אִם לֹא תֵּטִיבוּן:

for His camp is great—I.e, the camp He will send against you if you do not improve.

וְאַל בִּגְדֵיכֶם. כִּי אֵינִי חָשׁ לִקְרִיעַת בִּגְדֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר קִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל תִּצְטָרְכוּ לִקְרֹעַ בִּגְדֵיכֶם מֵחֲמַת אֵבֶל:

and not your garments—for I do not pay heed to the rending of your garments. Another explanation: Rend your hearts and you will not need to rend your garments because of mourning.

וְנִחָם עַל הָרָעָה. נֶהְפַּךְ לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת:

and He repents of the evil—I.e., He turns to another thought.

מִי יוֹדֵעַ. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עָוֹן יָשׁוּב וְנִחָם:

Whoever knows—that he is guilty of iniquity.

וְהִשְׁאִיר. הֶחָסִיל וְהַגָּזָם אַחֲרָיו בְּרָכָה עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה תָּבֹא בְּרָכָה בַּפֵּרוֹת:

shall return and repent, and it shall leave—I.e., the hasil and the gazam will leave a blessing after it; through the repentance, a blessing will come in the produce.