זכריה י״א

פתח לבנון דלתיך. תרגם יונתן פתחו עממיא תרעכון:

Open your doors, O Lebanon Jonathan renders: O peoples, open your gates.

הילל ברוש כי נפל ארז. שהוא גדול מן הברוש הילילו השלטונים כי נפלו המלכים מעכו"ם:

Wail, O cypress, for the cedar has fallen [The cedar,] which is bigger than the cypress, [has fallen]. Howl, O rulers, for the kings of the nations have fallen.

אלוני בשן. קישנ"ש בלע"ז:

Wail, O oaks of the Bashan Kesnes or chesnes in Old French, chenes in Modern French.

כי ירד. כי נשבר ודומה לו וברד ברדת היער:

for... has gone down For it has been broken. Similar to [this expression] is (Isa. 32:19), “And He shall hail down the breaking of the forest.”

יער הבציר. יער המבצר תקוף כרכיא:

the fortified forest The fortified forest, the strong walled cities.

הרועים. המלכים:

the shepherds The kings.

אדרתם. תפארתם:

for their glory אַדַּרְתָּם

שאגת כפירים. יבכו השרים:

the roar of the young lions The princes shall weep.

כי שודד גאון הירדן. שהוא מקום הכפירים ואריות ורבותינו פירשו פתח לבנון דלתיך שעל חורבן בית שני נתנבא הנביא ומ' שנה קודם חורבן היו דלתות ההיכל נפתחו' מאיליהן גער בהן ר"י בן זכאי אמר לו היכל היכל עד מתי אתה מבעית את עצמך יודע אני שסופך ליחרב וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא פתח לבנון דלתיך וגו':

for the pride of the Jordan has been spoiled The pride of the Jordan, which is the place of the young lions and the old lions. Our Sages (Yoma 39b) explained “Open your doors, O Lebanon,” as the prophet prophesying about the destruction of the Second Temple; that forty years prior to the destruction, the doors of the Temple proper would open by themselves. Rabban Yochanan ben Zakkai rebuked them. He said, “Temple, how long will you terrify yourself? I know that you will eventually be destroyed. Zechariah the son of Iddo has already prophesied concerning you: ‘Open your doors, O Lebanon, etc.’”

רעה את צאן ההרגה. הכן להם רועים כלומר הנבא על פרנסיהם העתידים לרעותם מעתה:

Tend the flock of slaughter Prepare shepherds for them; i.e., prophesy concerning their leaders who are destined to lead them from now on.

צאן ההרגה. ישראל שהרגום רועיהם ואכלום:

the flock of slaughter Israel, whose shepherds slew them and devoured them.

ולא יאשמו. הבבליים שאגלם לתוכם זה מוכרם והקונה הרוג ואין נותן ללבו שיהא לו אשמה בדבר ומוכרם מתהלל ברוך ה' שמסרם בידי והריני עשיר:

and not be guilty The kings of the nations among whom I will exile them; this one sells them, and the buyer slays them, without feeling (lit., “and he does not put to his heart”) that there should be guilt in the matter. The seller boasts: Blessed be the Lord Who delivered them into my hand, and behold! I am wealthy.

ואעשיר. והרי אני עשיר:

for I have become wealthy And behold! I am wealthy.

וארעה את צאן ההרגה. כל אלה דברי הקב"ה לנביא ואני רעיתי אותם בימים הקדמונים:

And I tended the flock of slaughter All these are the words of the Holy One, blessed be He, to the prophet: And I tended them in the early days.

לכן עניי הצאן. אמת עניי הצאן היו כשהתחלתי לרעותם:

indeed, the poor of the flock Indeed, they were the poor of the flock when I began to tend them.

ואקח לי שני מקלות. לסוף ימים חלקתים לשתי ממלכו' בעוונם:

and I took for Myself two staffs At the end of a period of time, I divided them into two kingdoms because of their iniquity.

לאחד קראתי נועם. ירבעם אמר לנהלם לעט:

one I called Pleasantness Jeroboam promised to lead them gently.

ולאחד קראתי חובלים. רחבעם אמר להם ליסרם בעקרבים ולפי שדרך צאן לנהלן במקלו' קרא למושליהם מקלות:

and one I called Destoyers Rehoboam told [his kingdom] that he would flog them with scorpions (I Kings 12:11). [Zechariah] calls their rulers staffs because it is customary to lead flocks with staffs.

ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד. והם השחיתו דרכיהם עד שמאסתים והרגתים בחדש א' כל שלשת הרועים שהרג והוא את כל בית אחאב ואת בית אחזיה מלך יהודה ואת אחיו ואת כל זרע מלכות דוד ועתליה איבדה את השאר זולתי יואש שנטמן (מלכים ב ט):

I cut off the three shepherds in one month They corrupted their ways until I rejected them, and I slew all three shepherds in one month. Jehu slew the entire house of Ahab, and the house of Ahaziah the king of Judah, and his brothers, and all the seed of the kingdom of David; and Athaliah slew the rest, save Joash, who hid (II Kings 10, 11).

ותקצר נפשי בהם. מאסתים וכל ל' קוצר נפש הוא דבר צרה או דבר מיאוס שאין הדעת סובלתו וקצר הלב והמעים מלהכיל כמו שאליהו אמר הציקתני רוח בטני (איוב ל״ב:י״ח):

I could not tolerate them “My soul was short with them” I rejected them. And every expression of shortness of soul denotes a distressful or disgusting matter, that a person’s thoughts cannot tolerate. His heart and his reigns are too short to contain it, as Elihu said (Job 32:18), “The spirit of my innards constrains me.”

גם נפשם בחלה בי. זכרונם היה רב במעי וממלא את רוחי ומציק את בטני ובחלה פי' רבותינו לשון גודל במס' נדה משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תינוקת בוחל אלו ימי הנעורים שכבר היא גדול' והביאו מקרא זה ראיה לדבריהם:

moreover, they were too much for Me Their memory was too big for My innards, and it filled My spirit and constrained My reins. The word בָּחֲלָה was explained by our Sages in tractate Niddah (47a) as an expression of largeness. The Sages depicted the development of a woman with a metaphor: פַּגָּה, unripe figs; בֹּחַל, larger figs, and צֶמֶל, completely ripe figs. She is compared to unripe figs when she is still a child; she is compared to larger figs in the days of her youth, when she is already bigger. They brought this verse as proof of their words.

ואומר לא ארעה אתכם. אמרתי באותן הימים אשליכם מעל פני ויהיו הפקר ולבז:

And I said, “I will not tend you...” I said in those days, “I will cast them from before Me,” and they shall be free and subject to spoil.

ואקח את מקלי את נועם. שברתי את כח מלכי ישראל בימי יהואחז בן יהוא עד כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש (מלכים ב י״ג:ז׳) ובימי הושע בן אלה שמסרתים ביד סנחרב והגלהו (שם יז):

And I took My [first] staff, [called] Pleasantness I broke the power of the kings of Israel in the days of Jehoahaz the son of Jehu - to the extent that the king of Aram destroyed them and made them like dust to trample (II Kings 13:7) - and in the days of Hoshea the son of Elah, when I delivered them into the hands of Sennacherib and he exiled them (ibid. 17:6).

להפר את בריתי אשר כרתי את כל העמים. להראותם שבשביל שבגדו בי הפרתי את בריתי אשר כרתי עם כל העמים עליה' שלא יזיקום שע"מ כן נתתי להם את התורה שאם ישמרוה שיהיו חירות מן המלכיו' שלא תהא אומה ולשון שולטת בהם ואל תתמ' אם דבר המקר' תשועתם מיד שונא בלשון כריתת ברית את השונא שהרי מצינו מקרא דוגמתו וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה וגומר:

to nullify My covenant that I [had] formed with all the peoples To show them that because they betrayed Me, I nullified My covenant that I formed with all the peoples concerning them, that the [peoples] not harm them. For, on that condition I gave them the Torah, that if they keep it, they will be free from the kingdoms; that no nation or tongue shall rule over them. And do not be surprised if Scripture speaks of their salvation from the hands of the enemy as forming a covenant with the enemy, for we find a similar verse (Hosea 2:20): “And I will make a covenant for them on that day with the beasts of the field, etc.”

וידעו. כן הבינו הצדיקים שבהם השומרים את חוקי:

knew this The righteous among them who kept My statute understood.

כי דבר ה' הוא. גזירה זו כבר דיבר לנו הקב"ה ע"י משה יוליך ה' אותך ואת מלכך:

that it was the word of the Lord This decree the Holy One, blessed be He, already spoke to us through Moses (Deut. 28: 36): “The Lord shall drive you and your king.”

ואומר. אל מלכי יהודה הנותרים:

And I said to the remaining kings of Judah.

אם טוב בעיניכם הבו שכרי. קיימו מצותי והוא יהיה שכרי על כל הטובה אשר נתתי לכם כמו שנותנין שכר לרועה צאן ואשוב וארעה אתכם:

“If it pleases you, give [Me] My hire...” Fulfill My commandments, and that will be My payment for all the good that I have given you; as they give hire to a shepherd, I will return and tend you.

ואם לא חדלו. וגם אני לא אטיב לכם וכן מצינו שאמר הקב"ה (ליחזקאל ו) השומע ישמע והחדל יחדל:

and if not, forbear And I, too, will not do good for you. We find that the Holy One, blessed be He, said similarly to Ezekiel (3:27): “He that hears, let him hear, and he that forbears, let him forbear.”

וישקלו את שכרי שלשים כסף. תירגם יונתן ועבדו ית רעותי גברין מקצת אנשים טובים מעט היו בהם שעשו רצוני כגון החרש והמסגר דניאל חנניה מישאל ועזריה יחזקאל ולשון שלשים כסף לא ידעתי לכוין כאן אלא כסף לשון חמדה ואף רבותינו פירשו כן בחולין והביאו ראיה צרור הכסף לקח בידו (משלי ז׳:כ׳) ואת השלשים פירשו שמ"ה צדיקים יש בכל דור ודור והביאו ראיה מחומר שעורים ולתך שעורים חמשה עשר בבבל ושלשים בא"י שנא' ואקחה את שלשים כסף ואשליכהו בית ה' בא"י ומנין השלשים מדרש אגדה שהובטח אברהם אבינו בכך שלא יהא דור פחות משלשים צדיקים מנין כה יהיה זרעך יהיה בגמטריא שלשים:

And they weighed out My hire, thirty pieces of silver Jonathan paraphrases: And they performed My will with a few men. There were a few good men among them, such as the craftsmen and the sentries, Daniel, Hananiah, Mishael, Azariah, and Ezekiel. But I do not know how to explain the expression here of thirty pieces of silver exactly, except that כֶּסֶף is an expression of desire. Our Sages, too, explained it this way in Chullin (92a). They brought proof from (Prov. 7:20), “The bundle of the desirable ones He took in His hand.” The thirty they explained in the following manner: There are forty-five righteous men in every generation. They brought proof from (Hosea 3:2), “a חֹמֶר of barley and a לֶתֶךְ of barley” - fifteen righteous in Babylon and thirty in Eretz Israel. It is said: “And I took the thirty pieces of silver, and I cast them into the house of the Lord in Eretz Israel.” The number thirty is explained by the Midrash Aggadah (Cf. Gen. Rabbah 49:3, Pesikta d’Rav Kahana 88a), that our father Abraham was promised that no generation would have fewer than thirty righteous in men, the number of (Gen. 15:8): “So shall your seed be.” The word יִהְיֶה has the numerical value of thirty.

ויאמר ה' אלי השליכהו אל היוצר. כמו אל האוצר שומר האוצר אמר הקב"ה לנביא כתוב והנח את אלו הם וצדקתם להיות שמור לסוף שבעים שנה של גלות בבל ויבנה ב"ה על ידיהם ומהו האוצר אדר היקר בית מקדשי אדר תפארתי:

And the Lord said to me: Cast it to the keeper of the treasury like הָאוֹצֵר, the keeper of the treasury. Said the Holy One, blessed be He, to the prophet: Write, and leave over these and their righteousness to be preserved for the end of the seventy years of the Babylonian exile. The Temple shall be built by them. Now what is the treasury? [Cf. below] the stronghold of glory My Temple, the stronghold of My glory.

אשר יקרתי מעליהם. אשר הפשטתי מעליה' מהיות להם ליקר ול' יקרתי הוא הסרת כבוד והמ"ם של מעליהם יוכיח והוא כמו ושרשך מארץ חיים כמו מסעף פורה ודוגמת הפירוש שפירשתי מעין תרגום של יונתן הוא וראיתי לשונות הרבה לפירוש נבואה זו ואיני יכול לכוונן:

of which I stripped them of which I stripped them so that they should no longer have glory. The expression יָקַרְתִּי means the removal of glory; the “mem” in מֵעֲלֵיהֶם proves it. It is like (Ps. 52:7), “and He shall uproot you from the land of the living”; and like (Isa. 10:33), “lops off the branches.” My explanation is similar to Jonathan’s translation. I have seen many variant versions of the explanation of this prophecy, but I cannot reconcile those with the text.

ואגדע את מקלי השני. הגלתי את צדקיהו:

And I cut off My second staff I exiled Zedekiah.

את החובלים. את רשעי דורו כי הוא צדיק ודורו רשעים:

the destroyers The wicked of his generation, for he was righteous, but his generation was wicked.

להפר את האחוה. שנתאחוו בני יהודה ובנימן ונדבקו בתועבות מלכי ישראל:

to nullify the brotherhood that the Judahites and the Benjamites were joined in brorherhood, and that they adhered to the abominations of the kings of Israel.

עוד קח לך וגו'. וזהו שאמר לו למעלה רעה צאן ההריגה סימן הוא שאני עתיד למסור דור חורבן בית שני זה ביד טיטוס:

Take for yourself, etc. This is what He said to him above: Tend the flock of slaughter (verse 4). This is a sign that I am destined to deliver the generation of the destruction of this Second Temple into the hands of Esau.

הנכחדות. האובדות לא יפקוד הרועה לבקשם:

Those that are cut off The shepherd will not remember to seek the lost ones.

הנער לא יבקש. תירגם יונתן דאטלטלו לא יתבע הנער השוטות שאינן יודעות לבוא אל הדיר:

the foolish ones he shall not seek Jonathan renders: Those that wandered off he shall not seek. The word הַנַּעַר means the foolish ones that do not know to enter the fold.

הנצבה. שיש לה כח קצת לעמוד על רגליה וצריכה סיוע לנהלה לאט ומנחם פירש ונפוחה ל' לצבות בטן:

the one that can stand The one that has a little strength to stand on its feet and requires help, [the one that needs] to be led slowly. Menahem (Machbereth p. 148) explained: and the swollen one, as in (Num. 5:22), “to cause the belly to swell.”

לא יכלכל. תרגם יונתן לא יסובר ודרך הרועה בחיקו ישא:

he shall not bear Jonathan renders. he shall not bear. It is the custom of the shepherd to carry the lambs in his bosom.

ובשר הבריאה יאכל. את העשירי' יגמור ממונן:

And the flesh of the fat one he shall eat He will finish the money of the wealthy.

ופרסיהן יפרק. עד כלה ודוגמת זו אמר דניאל אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה:

and their hoofs he shall break until they are finished. Daniel (7:7) stated a figure similar to this: “It devoured and broke in pieces, and the residue it trampled with its foot.”

הוי. יש לצעוק על זה:

Ho There is reason to cry out concerning this.

רועי האליל. רועי של אין, אליל ל' אל אינו רועה וכן רופאי אליל (איוב יג), רועי האליל יו"ד יתירה במקום ה"א כמו ועוזבי הצאן (כאן) שכני סנה (דברים ל״ג:ט״ז) שכני לבדד (מיכה ו):

worthless shepherd a shepherd of nought. אֶלִיל, is an expression of אַל, naught; he is not a shepherd. [There is also] (in Job 13:4) “worthless physicians.” רֹעִי The “yud” is superfluous; it is instead of a “he,” as “who abandons the flock”; (Deut. 33:16) who dwells (שׁכְנִי) in the bramble”; and (Micha 7:14) “who dwells alone.”

עוזבי הצאן. נותנן הפקר ליד כל הבא להכות ולהרוג ולבוז:

who abandons the flock Who leaves them free for anyone who comes to beat, to slay, and to spoil.

חרב על זרועו ועל עין ימינו. והוא הרועה סכין של שחיטה נושא בידו לשחוט את השמינה ואת הבריאה שנתן עין ימינו בהם לדעת מי העשירים לבוז ולגמור נכסיהם:

A sword is on his arm and his right eye And that shepherd carries a slaughtering knife in his hand to slaughter the fat and the healthy, upon which he cast his right eye to know who are the wealthy, to spoil and finish their property.

זרועו יבוש תיבש. לעתיד לבא ונתתי נקמתי וגומר (יחזקאל כח) והפותרי' פותרי' אותו בצדקיהו על שם (ירמיה כב) ואת עיני צדקיהו עור ואי אפשר לכוון הנני מקים רעה בארץ בצדקיהו שכבר עבר לו שבעים שנה:

his arm shall wither In the future (as in Ezek. 25:14), “I will wreak My vengeance, etc.” The commentators, however, interpreted this as a reference to Zedekiah, an allusion to (II Kings 25:7), “and they blinded Zedekiah’s eyes.” But it is impossible to reconcile “Behold! I am setting up a shepherd in the land” as referring to Zedekiah, for seventy years had already passed after him.