תנ״ך
זכריה ב׳:י׳-י״א
חלק מ: פרק ב׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
ב׳:י׳
הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם־יְהֹוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
רש״י
ונוסו מארץ. צאו גליות עמי מתוך בבל ואשור:
Flee from the land of the north The exiles of My people, [flee] from within Babylon and Assyria.
ב׳:י״א
הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת־בָּבֶֽל׃ {פ}
רש״י
הוי ציון המלטי. אף זה ל' הכרזה האספו עם גלות ציון והמלטו מתוך בבל:
Ho, Zion! Flee This too is an expression of announcement: Assemble, O exile of Zion, and flee from the midst of Babylon.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: ויראני יהוה פרשה פתוחה
- פתוחה: כי כה פרשה פתוחה
- פרק ב׳
הוי הוי. אין הוי אלא לשון הכרזה והזעקת קיבוץ וכן ת"י אכלו למבדריא הכריזו כמו (שמואל ב כ״ב:י״ד) ירעם מן שמים, אכלו מן שמיא:
Ho, Ho! “Ho” is only an expression of proclamation and an announcement of assembly. And so did Jonathan render it: Announce to the scattered ones. אַכְלוּ means announce, as in (II Sam. 22: 14): “The Lord thundered from heaven,” which Jonathan renders: אַכְלוּ מִן שְׁמַיַּא