תנ״ך
זכריה ב׳
חלק מ: פתוחה: ואשא אתפתוחה: ויראני יהוהפתוחה: הוי הויפתוחה: כי כהסתומה: ואשא עיניסתומה: רני ושמחי
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֽוֹת׃
וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
רש״י
וַיַּרְאֵנִי יְהֹוָה אַרְבָּעָה חָרָשִֽׁים׃
רש״י
ארבעה חרשים. נגרים היודעים לנסר את הקרנות ורבותינו פירשו במסכת סוכה מי הם:
four craftsmen Carpenters who know how to saw the horns. And our Rabbis explained in tractate Sukkah (52b) who they are.
וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַֽעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָֽהּ׃ {ס}
רש״י
ואומר מה אלה הקרנות אשר ראיתי בראשונה:
And he said, saying, “These are the horns” that you first saw.
אשר זרו את יהודה והשפילום עד כפי איש לא נשא ראשו ולא נתנו לאחד מבני עמי להרים ראש:
that scattered Judah and humbled them to the extent that no man lifted his head, and they did not allow anyone of My people to raise his head.
ויבאו אלה. החרשים להחריד אותן הקרנות ולידות אותן:
And these came These craftsmen came to cause those horns to quake and to cast them away.
לידות. להשליך:
to cast away לְיַדּוֹת
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּֽה׃
רש״י
חבל מדה. חוט המדה למדוד את ירושלים כמה יהיה ארכה ורחבה:
a measuring line A measuring line to measure Jerusalem, how much its length and its breadth shall be.
וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם לִרְאוֹת כַּמָּֽה־רׇחְבָּהּ וְכַמָּה אׇרְכָּֽהּ׃
וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתֽוֹ׃
רש״י
והנה המלאך הדובר בי יוצא. הוא אשר בידו חבל המדה:
And behold, the angel who was speaking with me was coming forth He is the one with the measuring line in his hand.
וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָֽהּ׃
רש״י
רוץ דבר אל הנער. אל תצא עוד למוד כי נמלך הקב"ה בפמליא שלו שלא יהא לה קצב ושיעור ועתה רוץ דבר אל זכריה לאמר פרזות תשב. מאין חומה כדי שיתישבו בה כל הבא ותגדל מיום אל יום:
Run, speak to this young man You shall no longer go forth to measure, for the Holy One, blessed be He, has taken counsel with His heavenly household [and decreed] that [Jerusalem] will not have a limit or a measure. And now, run and speak to Zechariah: It shall be inhabited like unwalled towns, without a wall, so that all who come there shall settle therein, and it shall grow from day to day.
וַאֲנִי אֶֽהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָֽהּ׃ {פ}
רש״י
ואני אהיה לה. למגן כאילו חומת אש סביב לה וגם בתוכה תשכון שכינתי לכבודכם:
But I will be for it as a shield, as though a wall of fire surrounds it. Also, My Shechinah shall dwell in its midst for your glory.
הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם־יְהֹוָה כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
רש״י
הוי הוי. אין הוי אלא לשון הכרזה והזעקת קיבוץ וכן ת"י אכלו למבדריא הכריזו כמו (שמואל ב כ״ב:י״ד) ירעם מן שמים, אכלו מן שמיא:
Ho, Ho! “Ho” is only an expression of proclamation and an announcement of assembly. And so did Jonathan render it: Announce to the scattered ones. אַכְלוּ means announce, as in (II Sam. 22: 14): “The Lord thundered from heaven,” which Jonathan renders: אַכְלוּ מִן שְׁמַיַּא
ונוסו מארץ. צאו גליות עמי מתוך בבל ואשור:
Flee from the land of the north The exiles of My people, [flee] from within Babylon and Assyria.
הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת־בָּבֶֽל׃ {פ}
רש״י
הוי ציון המלטי. אף זה ל' הכרזה האספו עם גלות ציון והמלטו מתוך בבל:
Ho, Zion! Flee This too is an expression of announcement: Assemble, O exile of Zion, and flee from the midst of Babylon.
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינֽוֹ׃
רש״י
אחר כבוד. אחר כבודכם אני שלוח להגדיל לכם כבוד ומדרש אגדה אחר כבוד אחר שאשלם לעשו כבוד שכיבד את אביו:
After glory After your glory I am sent, to magnify your glory. And the Midrash Aggadah (Addendum to Tan. Buber, Devarim 4) states: After the honor - After I pay Esau for the honor that he bestowed upon his father.
כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִֽידַעְתֶּם כִּֽי־יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחָֽנִי׃ {ס}
רש״י
והיו שלל לעבדיהם. לישראל שהם עתה עבדים להן:
and they shall be prey, etc., to Israel, who are now slaves to them.
רׇנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל־יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָֽיִךְ׃
רש״י
ונלוו. ונתחברו:
And many nations shall join shall join.
וְנָחַל יְהֹוָה אֶת־יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש״י
ונחל ה' את יהודה. לנחלתו ולחלקו:
And the Lord shall inherit Judah as His inheritance and His share.
הַס כׇּל־בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קׇדְשֽׁוֹ׃ {פ}
רש״י
הס כל בשר. כל שאר העכו"ם:
Silence all flesh All the rest of the nations.
כי נעור. ל' הערה והקצה:
for He is aroused An expression [denoting] arousal and awakening.
אלה הקרנות. אלה העכו"ם אשר בארבע רוחות השמים אשר נגחו בקרניהם את יהודה וירושלים עד אשר זירום:
These are the horns These are the nations in the four corners of the heavens that gored Judah and Jerusalem with their horns until they scattered them.