Tanach
Shemot 21:35-36 שמות כ״א:ל״ה-ל״ו
Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi
וְכִֽי־יִגֹּף שֽׁוֹר־אִישׁ אֶת־שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת־הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶֽחֱצֽוּן׃
If a man’s ox injures his neighbor’s ox and it dies, they shall sell the live ox and divide the money received for it. They shall also divide [the value of] the dead animal.
If a man’s ox injures his neighbor’s ox and it dies, they shall sell the live ox and divide the money received for it. They shall also divide [the value of] the dead animal.
Rashi
שור איש. שור של איש:
A man’s ox. [שוֹר אִישׁ here means:] the ox of a man.
ומכרו את השור וגו'. בשוים הכתוב מדבר, שור שוה מאתים שהמית שור שוה מאתים, בין שהנבלה שוה הרבה בין שהיא שוה מעט, כשנוטל זה חצי החי וחצי המת וזה חצי החי וחצי המת, נמצא כל אחד מפסיד חצי נזק שהזיקה המיתה, למדנו, שהתם משלם חצי נזק, שמן השוין אתה למד לשאינן שוין, כי דין התם לשלם חצי נזק לא פחות ולא יותר. או יכול אף בשאינן שוין בדמיהן כשהן חיים אמר הכתוב וחצו את שניהם, אם אמרת כן, פעמים שהמזיק משתכר הרבה, כשהנבלה שוה לימכר לעובד כוכבים הרבה יותר מדמי שור המזיק, ואי אפשר שיאמר הכתוב שיהא המזיק נשכר, או פעמים שהניזק נוטל הרבה יותר מדמי נזק שלם, שחצי דמי שור המזיק שוה יותר מכל דמי שור הניזק, ואם אמרת כן הרי תם חמור ממועד. על כרחך לא דבר הכתוב אלא בשוין, ולמדך שהתם משלם חצי נזק, ומן השוין תלמוד לשאינן שוין, שהמשתלם חצי נזקו, שמין לו את הנבלה, ומה שפחתו דמיו בשביל המיתה נוטל חצי הפחת והולך. ולמה אמר הכתוב בלשון הזה ולא אמר ישלם חציו, ללמד שאין התם משלם אלא מגופו, ואם נגח ומת אח"כ, אין הניזק נוטל אלא הנבלה, ואם אינה מגעת לחצי נזקו יפסיד. או שור שוה מנה שנגח שור שוה חמש מאות זוז, אינו נוטל אלא את השור, שלא נתחייב התם לחייב את בעליו לשלם מן העליה (בבא קמא טז:):
They shall sell the ox, etc. (Where both oxen are) of equal value is (the case of which) the Torah is speaking. For example: An ox worth 200 zuz killed an ox also worth 200 zuz, regardless whether the carcass is worth a lot or it is worth a little: when this one (the מַזִּיק) takes half the live animal and half the dead one and the other (the נִיזָּק) [takes] half the live one and half the dead one, it follows that each one of them suffers half the loss that was caused by the killing [of the animal]. [Consequently] we learn from this that a תַּם (the damaging animal in this case) [always] pays [only] half the damages. For from [the case where both animals] are equal in value you may infer [a case] where they are of unequal value that the law of the תַּם is to pay half the damages, not more and not less. Or perhaps I might think otherwise: that even if they (the oxen) were not of equal value when they were both alive the Torah states: they divide them both. [This cannot be so for] if you would say this then there would be times when the one causing the damage may profit a great deal — in a case where the carcass is worth much more, when sold to gentiles, than the worth of the damaging ox. And it is inconceivable that the Torah should state that the one causing the damage should profit. Or sometimes [it will result] in the damaged party getting much more than the worth of full damages — where the half the value of the goring ox is worth more than the full value of the damaged ox. If you would accept this, then a תַּם would be more stringent than a מוּעָד (an ox who had already gored three times). Hence you are forced to admit that the Torah here speaks only in a case where [both animals] are of equal value, and it teaches you that a תַּם pays half the damages. And from [the case] where they are of equal value you derive [the law] to where they are of unequal value, that the one who collects for half damages we evaluate the carcass for him and whatever loss he incurred due to the death [of the animal] he takes half the value of his loss and goes on his way. Why is it that the Torah puts it in these terms and does not simply say: “He shall pay half?” To teach that a תַּם pays only to the extent of its own worth. And if it (the תַּם) gored and died afterwards, the damaged party gets only the carcass and if [the carcass] does not amount to half his damages, he suffers the loss. Or, if an ox worth 100 gored an ox worth 500 zuz, he (the injured party) gets no more than the ox, for the owner of a תַּם is not responsible to pay from his other properties.
אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִֽהְיֶה־לּֽוֹ׃ {ס}
If it was known that it was a goring ox from yesterday and the day before, but he had not taken proper precaution to guard it, then he must pay full compensation, an ox for an ox. The dead [animal] remains in the possession [of its owner].
If it was known that it was a goring ox from yesterday and the day before, but he had not taken proper precaution to guard it, then he must pay full compensation, an ox for an ox. The dead [animal] remains in the possession [of its owner].
Rashi
או נודע. או לא היה תם, אלא נודע כי שור נגח הוא, היום ומתמול שלשום, הרי שלש נגיחות:
If it was known. [Meaning:] or it was not a תַּם but rather it was known that it is a goring ox, [having gored] today, yesterday, and the day before, thereby establishing three gorings.
שלם ישלם שור. נזק שלם:
Then he must pay an ox. [Meaning:] full compensation.
והמת יהיה לו. לניזק, ועליו ישלים המזיק עד שישתלם ניזק כל נזקו:
The dead animal shall be his. [I.e., shall belong] to the damaged party, and the one causing the damage shall add to it until the damaged party will have been compensated for his full damages.
וכי יגוף. ידחוף, בין בקרניו, בין בגופו, בין ברגליו, בין שנשכו בשיניו, כולן בכלל נגיפה הם, שאין נגיפה אלא לשון מכה:
If it injures. [יִגּוֹף means:] it will shove, whether with its horns, or with its body, or its legs, or whether it bit [the other ox]. These are all included in the term: נְגִיפָה, for נְגִיפָה means nothing but “striking a blow.”