Shemot 26:31-37 שמות כ״ו:ל״א-ל״ז

פרוכת. לשון מחיצה הוא, ובלשון חכמים פרגוד, דבר המבדיל בין המלך ובין העם:

Paroches. [פָּרוֹכֶת] has the meaning of partition. In the language of the Sages it is called פַּרְגּוֹד, something that separates between the king and the people.

תכלת וארגמן. כל מין ומין היה כפול, בכל חוט וחוט ו' חוטין:

Greenish-blue wool, dark red wool. Each and every kind was intertwined, six threads for every strand.

מעשה חושב. כבר פרשתי שזו היא אריגה של שתי קירות, והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה:

Work of a craftsman. I have already explained that this refers to [separate] weavings on the two sides and that the images on the two sides were not similar to each other.

כרבים. ציורין של בריות יעשה בה.

Cherubim. He shall make in it images of creatures.

ארבעה עמודי שטים. ד' עמודים תקועים בתוך ד' אדנים, ואונקליות קבועין בהן, עקומין למעלה להושיב עליהן כלונס שראש הפרוכת כרוך בה, והאונקליות הן הווין, שהרי כמין ווין הן עשוים, והפרוכת ארכה י' אמות לרחבו של משכן, ורחבה י' אמות כגבהן של קרשים, פרוסה בשליש של משכן, שיהא הימנה ולפנים עשר אמות, והימנה ולחוץ כ' אמה, נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר, שנאמר וְנָתתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן, ורוחב החוברת כ' אמה, וכשפרשם על גג המשכן מן הפתח למערב, כלתה בשני שלישי המשכן, והחוברת השנית כסתה שלישו של משכן, והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשים:

Four pillars of. Four pillars inserted into four sockets,A (see illustration 2 on page 145) into which hooksB were affixed, bent at the top in order to place a pole on themC around which the top of the paroches was wrapped.D These hooks are וָוִין B [referred to in the verse], for they are formed in the shape of the letter ו' . The paroches was ten amohs long along the width of the mishkon and ten amohs wide corresponding to the height of the planks. It was hung one third [the distance from the west] of the mishkon, so that there should be from it further toward the inside, ten amohs, and from it outward twenty amohs. Consequently the chamber of the Holy of Holies was ten [amohs] by ten [amohs]. [This is indicated] by what is said: “Place the paroches under the clasps,” which joined the two groups of the curtains of the mishkon. The width of the group was 20 amohs and when it was spread over the top of the mishkon from the entrance westward, it ended two thirds of the way into the mishkon and the second group covered the remaining third of the mishkon with the remainder [of the drapes] overhanging the back to cover the planks.

ושמת את השלחן. שלחן בצפון, משוך מן הכותל הצפוני שתי אמות ומחצה, ומנורה בדרום, משוכה מן הכותל הדרומי שתי אמות ומחצה, ומזבח הזהב נתון כנגד אויר שבין שלחן למנורה, משוך קמעא כלפי המזרח, וכולם נתונים מן חצי המשכן ולפנים. כיצד, אורך המשכן מן הפתח לפרוכת עשרים אמה, המזבח והשלחן והמנורה משוכים מן הפתח לצד מערב עשר אמות:

Put the table. The shulchan was in the north, drawn back from the northern wall 2½ amohs. The menorah was in the south, drawn back from the southern wall 2½ amohs. The golden altar was placed opposite the space between the shulchan and the menorah, slightly drawn towards the east. All these (the shulchan, the menorah and the altar) were placed in the inner half of the mishkon. How is this so? The length of the mishkon from the entrance to the paroches was twenty amohs. The altar, the shulchan and the menorah were drawn back from the entrance westward ten amohs.

ועשית מסך. וילון, הוא מסך כנגד הפתח, כמו שַׂכְתָּ בַעֲדֹו (איוב א, י), לשון מגין:

You shall make a screen. A curtain which was a screen opposite the entrance, [מָסָךְ] as in: “(שַׂכְתָּ) Have you protected him?” [both מָסָךְ and שַׂכְתָּ] expressing protection.

מעשה רוקם. הצורות עשויות בו מעשה מחט, כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של עבר זה:

The work of an embroiderer. Its images were produced by needlework, the form of one side being the same as the form on the other side.

רוקם. שם האומן ולא שם האומנות, ותרגומו עוֹבַד צַיָּיר, ולא עובד ציור. מדת המסך כמדת הפרוכת י' אמות על י' אמות:

Embroiderer. [רֹקֵם is] the name of the craftsman and not the name of the craft. Its targum should therefore read: עוֹבַד צַיָּיר — “the work of an embroiderer,” and not עוֹבַד צִיּוּר — “work of embroidery.” The dimensions of the screen were the same as that of the paroches, ten amohs by ten amohs.