Terumah, Aliyah 6 תרומה, שישי

ועשית את המזבח וגו'. ושלש אמות קומתו. דברים ככתבן, דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר, נאמר כאן רבוע ונאמר בפנימי רבוע, מה להלן גבהו פי שנים כארכו, אף כאן גבהו פי שנים כארכו, ומה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה (זבחים נט:):

You shall make the altar, etc. And its height shall be three amohs. The words mean what they say. This is the opinion of Rabbi Yehudah. Rabbi Yosi, however, says: it states here: “[it shall be] square” and it states concerning the inner [altar]: “square.” [This גְּזֵירָה שָׁוָה teaches:] just as in the latter case its height was twice its length, here, too, its height was twice its length. Then, how am I to understand: “and its height shall be three amohs”? [The answer is that the “three amohs are] from the top edge of the soveiv upwards. (See illustration on page 416.)

ממנו תהיין קרנותיו. שלא יעשם לבדם ויחברם בו:

Its projections shall be one piece with it. They are not to be made separately and then joined with it.

וצפית אותו נחושת. לכפר על עזות מצח, שנאמר וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה (ישעיה מח, ד):

And you shall overlay it with copper. [Copper was used] to atone for insolence [called עֲזוּת מֵצַח]. [Insolence relates to copper:] for it says: “[For I know that you are stubborn], and your forehead is of copper.”

סירותיו. כמין יורות:

Make its pots. [סִירוֹת are] kinds of pots.

לדשנו. להסיר דשנו לתוכה, והוא שתרגם אונקלוס לְמִסְפֵי קִטְמֵיהּ, לספות הדשן לתוכם, כי יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון, לשמש בנין וסתירה כמו וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ (תהלים פ, י), אֱוִיל מַשְׁרִישׁ (איוב ה, ג), וחלופו, וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ (שם לא, יב). וכמוהו בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה (ישעיה יז, ו), וחלופו מְסָעֵף פֻּארָה (שם י, לג), מפשח סעיפיה. וכמוהו וְזֶה הָאַחֲרֹון עִצְּמֹו (ירמיה נ, יז), שבר עצמיו. וכמוהו וַיְסקְּלֻהוּ בָּאֲבָנִים (מלכים־א כא, יג), וחלופו סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעי' סב, י), הסירו אבניה, וכן וַיְעַזְקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (שם ה, ב). אף כאן לדשנו להסיר דשנו, ובלע"ז אדשצדר"יר

To remove its ashes. To remove its ashes in them. It is as Onkelos translates it: “לְמִסְפֵּי קִטְמֵהּ — “to remove its ashes in them.” For [though לְדַשְּׁנוֹ — “to ash it” would imply the adding of ashes, the opposite is true here] there are words in the Hebrew language where the same word varies in meaning to be used to denote both “construction” and “destruction,” as in: וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ — “and it took root” [and] אֱוִיל מַשְׁרִישׁ — “the fools take root,” and in its opposite sense: וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ — “and you uproot all my grain.” Similar to this: בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה — “in its fruitful branches,” and in its opposite sense: מְסָעֵף פֻּארָה — “chops off its branches.” Similar to this: וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ — “and this last one (עִצְּמוֹ) has broken his bones.” Similar to this: וַיִסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים — “They stoned him with stones,” and in its opposite sense: סַקְּלוּ מֵאֶבֶן — “remove its stones.” Similarly וַיְעַזְּקֵהוּ — ‘‘He fenced it in,’’ and וַיְסַקְּלֵהוּ he “cleaned out its stones.” Here, too, the word לְדַשְּׁנוֹ means “to remove its ashes.” And in Old French escendrer — “to remove ash.”

ויעיו. כתרגומו, מגרפות שנוטל בהם הדשן, והן כמין כסוי קדרה של מתכת דק, ולו בית יד, ובלע"ז וידי"ל

Its scoops.A (see illustration 1 on page 146) [וְיָעָיו is] as Onkelos translates it [וּמַגְרוֹפְיָתֵיה] — shovels in which he takes the ashes. They were similar to a thin metal pot-cover, but it also had a handle. And in Old French it is wadil — “shovel.”

ומזרקותיו. לקבל בהם דם הזבחים:

Its basins —B in which to receive the blood of the korbonos.

ומזלגותיו. כמין אונקליות כפופים, ומכה בהם בבשר ונתחבים בו, ומתהפכין בהן על גחלי המערכה שיהא ממהר שריפתן, ובלע"ז קרוצינ"ש ובלשון חכמים צנוריות:

Its flesh-hooks.C These were a kind of bent hooks with which they struck the flesh so that they became imbedded in it and with them he would turn it (the flesh) over the coals of the pyre, so that they would burn more quickly. In Old French they are called crocins (hooks), and in the language of the Sages: צִנּוּרִיּוֹת .

ומחתותיו. בית קבול יש להם, ליטול בהן גחלים מן המזבח לשאתם על מזבח הפנימי לקטרת, ועל שם חתייתן קרויים מחתות, כמו לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיה ל, יד), לשון שאיבת אש ממקומה, וכן הַיַחֲתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקֹו (משלי ו, כז):

And its fire-pans.D They had a scoop in which to take the coals from the altar, in order to carry them onto the inner altar for the incense. It is on account of their raking (חֲתִיָיתָן) the coals that they were called מַחְתּוֹת, as in: “לַחְתּוֹת fire from the pyre,” which means: drawing away fire from its place. Similarly: “(הֲיַחְתֶּה) can man rake fire into his lap?”

לכל כליו. כמו כל כליו:

All of its vessels. [לְכָל כֵּלָיו here is] the same as כָּל כֵּלָיו .

מכבר. לשון כברה שקורין קריבל"ש (זיעב) כמין לבוש עשוי לו למזבח, עשוי חורין חורין כמין רשת, ומקרא זה מסורס, וכה פתרונו, ועשית לו מכבר נחושת מעשה רשת:

A grate. [מִכְבָּר is] from the word כְּבָרָה — “sieve,” called crible [in Old French]. It served as a kind of garment for the altar made with intermittent holes like a netA (see illustration 2 on page 146). This verse has its word transposed and should be interpreted [as if it were written]: “Make for it a copper grate in the form of a net.”

כרכב המזבח. סובב, כל דבר המקיף סביב בעגול קרוי כרכב, כמו ששנינו בהכל שוחטין (חולין כה.), אלו הן גולמי כלי עץ, כל שעתיד לשוף ולכרכב, והוא כמו שעושין חריצין עגולין בקרשי דפני התיבות וספסלי העץ, אף למזבח עשה חריץ סביבו, והיה רחבו אמה בדפנו לנוי, והוא לסוף שלש (ס"א שש) אמות של גבהו, כדברי האומר גבהו פי שנים כארכו, הא מה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה, אבל סובב להלוך הכהנים, לא היה למזבח הנחשת, אלא על ראשו לפנים מקרנותיו, וכן שנינו בזבחים (סב.), איזהו כרכוב, בין קרן לקרן, והיה רוחב אמה ולפנים מהן אמה של הלוך רגלי הכהנים, שתי אמות הללו קרויים כרכוב. ודקדקנו שם, והכתיב תחת כרכוב המזבח מלמטה, למדנו שהכרכוב בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו, ותירץ המתרץ, תרי הוי, חד לנוי, וחד לכהנים דלא ישתרגו, זה שבדופן לנוי היה, ומתחתיו הלבישו המכבר, והגיע רחבו עד חצי המזבח, נמצא שהמכבר רחב אמה, והוא היה סימן לחצי גבהו, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, וכנגדו עשו למזבח בית עולמים, דוגמת חוט הסקרא באמצעו. וכבש שהיו עולין בו, אף על פי שלא פירשו בענין זה, כבר שמענו בפרשת מזבח אדמה תעשה לי, ולא תעלה במעלות, לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק, למדנו שהיה לו כבש. כך שנינו במכילתא (בחדש פי"א). ומזבח אדמה הוא מזבח הנחשת, שהיו ממלאין חללו אדמה במקום חנייתן, והכבש היה בדרום המזבח, מובדל מן המזבח מלא חוט השערה, ורגליו מגיעין עד אמה סמוך לקלעי החצר שבדרום, כדברי האומר י' אמות קומתו. ולדברי האומר דברים ככתבן, ג' אמות קומתו, לא היה אורך הכבש אלא י' אמות, כך מצאתי במשנה מ"ט מדות, וזה שהיה מובדל מן המזבח מלא החוט, במסכת זבחים (סב:) למדנוה מן המקרא:

The rim of the altar. כַּרְכֹּב has the meaning of סוֹבֵב — “that which surrounds.” Anything that surrounds completely is called כַּרְכֹּב, as we learned in Chapter Hakol Shochtin: “The following are unfinished wooden vessels: any [vessel] that will still be smoothed (וּלְכַרְכֵּב) and be rounded off.” This is similar to the practice of making grooves in the planks of the walls of chests and wooden benches. The altar, too, was engraved all around.B Its (the engraving’s) width was one amoh in its (the altar’s) wall for ornamentation. It was at the end of three (other versions: six) amohs of its height [measured from the ground], according to the opinion that its height was twice its length [and that if you ask] how do I explain: “and its height shall be three amohs”? [It means:] from the edge of the soveiv upward. But the soveiv, as a walkway for the kohanim for the copper altar, was only at the topC within its raised projections.D Thus we learn in Maseches Zevachim: What is the כַרְכּוֹב? [The space] between the raised projections which was one amoh wide. Inward [toward the center of the altar] from them (i.e., the קְרָנוֹת and כַּרְכּוֹב) was an amoh which served as a walkway for the kohanim. These two amohs are called כַּרְכֹּב . It is questioned there [in Maseches Zevachim] But it states [here]: “under the כַּרְכּוֹב of the altar downward.” From this we learn that the כַּרְכּוֹב was in its (i.e., the altar’s) wall [and not on top] while the grate ornament was underneath it! Whereupon someone answers: There were two [כַּרְכֹּב] — one for ornamentation [on the side] and one for the kohanim [at the top] so that they should not slip off [the altar]. The one that was on the side was for ornamentation. And underneath it they covered it with the grate, its width reaching halfway down the altar. Consequently the grate was one amoh wide and it served to mark half its (the altar’s) height. This was to delineate between the “upper bloods” and the “lower bloods.” Corresponding to this, they made for the altar of the Eternal House (i.e., the Beis Hamikdosh) a red line at its (the altar’s) midpoint. As for the ramp used to ascend [to the top of the altar,] though it is not specifically mentioned here, we have already inferred it from the parsha [that begins:] מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, [where it states:] “Do not ascend by means of steps,” [which means:] Do not make steps for its ramp, but, rather, a smooth ramp. From this we learn that it did have a ramp. The above we learned in the Mechilta. The מִזְבַּח אֲדָמָה — the earthen altar [mentioned above] is the same as “the copper altar” [here], for its hollow was filled with earth wherever they encamped. This ramp was to the south of the altar separated from the altar by a hair’s breadth. Its bottom reached to within an amoh of the curtains of the courtyard on the southern side. [The above is] according to the opinion [that the altar] was ten amohs high. According to the opinion that the words mean what they say: “its height was three amohs” (v. 1), the ramp was only 10 amohs long. This I found in the Beraisa of 49 Midos. The fact that [the ramp] was separated from the altar by a thread was derived in Maseches Zevachim from a derasha from the Torah.

בטבעות. בארבע טבעות שנעשו למכבר:

Into the rings. In the four rings made for the grate.

נבוב לוחות. כתרגומו חֲלִיל לוּחִין, לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד, שיהא עביו ה' אמות על ה' אמות, כמין סדן:

A hollow structure. As Onkelos translates it: חֲלִיל לוּחִין — “hollow” [as a result] of “boards,” boards of acacia wood from every side and the hollow in the middle. It should not be entirely one block of wood, whereby its dimensions would be 5 amohs by 5 amohs like a solid block.