Shemot 28:1-5 שמות כ״ח:א׳-ה׳

ואתה הקרב אליך. לאחר שתגמור מלאכת המשכן:

And take unto you — after the work of the mishkon is completed.

לקדשו לכהנו לי. לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים, שיהא כהן לי, ולשון כהונה שירות הוא, שנטריא"ה בלע"ז

To sanctify him to serve Me. לְקַדְּשׁוֹ means: to bring him into the service by means of the garments [לְכַהֲנוֹ לִי means:] so that he shall be a כֹּהֵן unto Me, the term כְּהוּנָה denoting “service,” serjentrie in Old French.

חושן. תכשיט כנגד הלב:

A breastplate. An ornament worn against the heart.

ואפוד. לא שמעתי (שהוא לבוש)ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורצי"נט שחוגרות הַשָּׂרוֹת כשרוכבות על הסוסים, כך מעשהו מלמטה, שנאמר וְדָוִד חָגוּר אֵפֹוד בָּד (שמואל־ב ו, יד), למדנו שהאפוד חגורה היא. ואי אפשר לומר שאין בו אלא חגורה לבדה, שהרי נאמר וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאפֹד (ויקרא ח, ז) ואחר כך וַיַּחֲגֹּר אֹתֹו בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד (שם), ותרגם אונקלוס בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא, למדנו שהחשב הוא החגור, והאפוד שם תכשיט לבדו. ואי אפשר לומר שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי אפוד, שהרי נאמר שתי כתפות האפוד, למדנו שהאפוד שם לבד, והכתפות שם לבד, והחשב שם לבד. לכך אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי אפוד, על שם שאופדו ומקשטו בו, כמו שנאמר ויאפד לו בו (שם), והחשב הוא חגור שלמעלה הימנו, והכתפות קבועות בו. ועוד אומר לי לבי, שיש ראיה שהוא מין לבוש, שתרגם יונתן ודוד חגור אפוד בד, כַּרְדוּט דְּבוּץ, ותרגם כמו כן מעילין, כַּרְדוּטִין, במעשה תמר אחות אבשלום, כִּי כֵן תִּלְבַּשְׁןָ בְּנֹות הַמֶּלֶךְ הַבְּתוּלֹת מְעִילִים (שמואל־ב יג, יח):

An eiphod. I have not heard, nor have I found in the Beraisa, any explanation of its form. But my heart tells me that it was something tied behind him, its width being the same as the width of the back of a man, like a sort of apron, called porceint in Old French, which the ladies of the nobility tie on when riding horses. It is thus made for the lower [part of the body]. [An indication that the eiphod was tied around is that] which is said: “Dovid was tied around with a linen eiphod” We learn from this that the eiphod is a kind of belt. It cannot be said that it consisted of a belt alone, for it says: “And he put the eiphod on it” and afterwards: “And he tied it on him with the חֵשֶׁב הָאֵפוֹד,” which Onkelos translates: “the belt of the eiphod.” We learn from this that the חֵשֶׁב is the belt and the eiphod is the name of an ornament itself. It [also] cannot be said that it is on account of its two shoulder straps that it is called eiphod for it says: “the two shoulder-straps of the eiphod.” [From this] we learn that the eiphod is a separate name and the כְּתֵפוֹת are a separate name and the חֵשֶׁב is a separate name. Therefore I say that it is on account of the apron on the lower [part of the body] that it is called eiphod (see page 433 for illustration) because it adorns him (אוֹפְדוֹ) and ornaments him as it is said: “and he adorned (וַיֶּאְפֹּד) him with it.” The חֵשֶׁב is a belt which is the upper part of it (i.e., the eiphod) and the shoulder-straps were fastened to it (the חֵשֶׁב). My heart also tells me that there is supporting evidence that it (the eiphod) is a kind of garment, for Yonasan translated [the words]: “And David tied on a linen eiphod” as “a כַּרְדּוּט made of linen” while he likewise translated מְעִילִים (robes) as כַּרְדּוּטִין in the narrative of Tamar, the sister of Avshalom [where it says]: “for thus were the virgin princesses dressed in מְעִילִים (robes).

ומעיל. הוא כמין חלוק, וכן הכתונת, אלא שהכתונת סמוך לבשרו, ומעיל קרוי חלוק העליון:

A robe. This was a type of shirt as was the כֻּתּוֹנֶת, but, [the difference being] that the כֻּתֹּנֶת was worn on the flesh while מְעִיל refers to the outer shirt.

תשבץ. עשויין משבצות לנוי, והמשבצות הם כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעת אבנים טובות ומרגליות, כמו שנאמר באבני האפוד מֻסַּבֹּת מִשְׁבְּצֹות זָהָב, ובלע"ז קוראין אותו קשטונ"ש

Checkered. Made in the form of מִשְׁבְּצוֹת for beauty. The מִשְׁבְּצוֹת are a sort of indentations that are made in golden ornaments as settings for precious stones and pearls as it says of the stones of the eiphod: “they were surrounded by (מִשְׁבְּצוֹת) settings of gold.” In Old French they are called chastons.

מצנפת. כמין כיפת כובע שקורין קופי"א, שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות, ומתרגמינן כּוֹבָעִין (עיין יומא כה.):

A turban. — a kind of a domed hat called coife in Old French, for elsewhere they are called מִגְבָּעוֹת which Onkelos translates for us as “hats.”

ואבנט. היא חגורה על הכתונת, והאפוד חגורה על המעיל, כמו שמצינו בסדר לבישתן, וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַחֲגֹּר אֹתֹו בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתֹו אֶת הַמְּעִיל וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד:

And a sash-belt. This is a belt worn on the inner-shirt, whereas the eiphod is worn over the outer-shirt, as we find at [the relating] of the order of their being put on: “He put the inner shirt on him and tied the sash-belt around him and dressed him with the outer-shirt and then he put the eiphod on him.”

בגדי קדש. מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם:

Sacred garments. From the terumah “that was sanctified for My Name must they be made.”

והם יקחו. אותם חכמי לב שיעשו הבגדים, יקבלו מן המתנדבים את הזהב ואת התכלת, לעשות מהן את הבגדים:

They shall take. Those “wise at heart” (v.3) who will make the garments shall receive from the donors the gold and the greenish-blue wool from which to make the garments.