Vaera, Aliyah 1

Reading: Hebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlyHebrew · Simple EnglishHebrew · Faithful translationHebrew onlySimple English onlyFaithful translation onlySide by sideRashi

Shemot 6

6:2

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהֹוָֽה׃

Elohim spoke to Moshe and said to him, “I am Adonoy.

Rashi

וידבר אלהים אל משה. דִּבֶּר אתו משפט, על שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה:

Elokim spoke to Moshe. He (Hashem) spoke to him with severity for he (Moshe) had spoken harshly, saying, “Why have you brought harm to this nation?”

ויאמר אליו אני ה'. נאמן לשלם שכר טוב למתהלכים לפני, ולא לחנם שלחתיך כי אם לקיים דברי שדברתי לאבות הראשונים. ובלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע, כשהוא אומר אצל עונש, כגון וחללת את שם אלהיך אני ה', וכשהוא אומר אצל קיום מצות, כגון ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה', נאמן ליתן שכר:

And said to him, “I am Adonoy.” (I.e.) “[I] can be trusted to properly reward those who walk before Me. And it is not in vain that I sent you but to keep My promise which I had made to the early Fathers.” And it is in this sense that we find in many places: "אֲנִי ה'" [denoting] that He may be relied upon to exact retribution, when it (אני ה') appears in the context of punishment, as in: “You shall be profaning your God’s Name (אֲנִי ה') I am God. And when it appears in the context of the fulfillment of mitzvos as in: “And you shall keep My mitzvos and do them, (אֲנִי ה') I am God,” [it means, “I may be] trusted to give reward.”

6:3

וָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶֽל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶֽם׃

I revealed Myself to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov as Almighty Shaddai, but My Name Adonoy I did not make known to them.

Rashi

וארא. אל האבות:

I revealed Myself — to the fathers —

באל שדי. הבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי להם אני אל שדי:

as Almighty Shaddai. [Meaning:] “I made promises to them always saying to them, ‘I am El Shaddai.’”

ושמי ה' לא נודעתי להם. לא הודעתי אין כתיב כאן, אלא לא נודעתי, לא נִכַּרְתִּי להם במדת אמיתית שלי שעליה נקרא שמי ה', נאמן לְאַמֵּת דברי, שהרי הבטחתים ולא קיימתי:

[But,] My Name Adonoy I did not make known to them. לֹא הוֹדַעְתִּי is not written here (I did not make known), but, rather לֹא נוֹדַעְתִּי (I did not become known) [meaning:] “I was not recognized by them by My attribute of keeping trust, the reason for which My Name is called ה', [which denotes that] I may be trusted to keep My promises. For I made promises but have not [as yet] fulfilled them.”

6:4

וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת־אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר־גָּרוּ בָֽהּ׃

I also established My covenant with them, to give them the land of Canaan, the land of their sojourning where they lived as strangers.

Rashi

וגם הקמתי את בריתי וגו'. וגם כשנראיתי להם באל שדי, הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם:

I also established My covenant, etc. [Meaning:] Also when I revealed Myself to them as Almighty Shaddai, I established and set up My covenant between Myself and them.

לתת להם את ארץ כנען. לאברהם בפרשת מילה נאמר, אֲנִי אֵל שַדַּי וגו' וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ (בראשית יז, א—ח). ליצחק, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרצֹת הָאֵל וַהֲקִימֹתִּי אֶת הַשְׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם (שם כו, ג), ואותה שבועה שנשבעתי לאברהם באל שדי, אמרתי ליעקב אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה וגו' (שם לה, יא), וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר וגו' (שם יב), הרי שנדרתי להם ולא קיימתי:

To give them the Land of Canaan. To Avraham, in the chapter concerning circumcision, it is said: “I am Almighty Shaddai, etc., and I will give to you and to your descendants who will follow you the land of your temporary residence.” To Yitzchok: “For to you and to your descendants I will give all these lands, I will [thus] keep the oath that I swore to Avraham,” and that oath that I swore to Avraham was with [My Name] Almighty Shaddai. To Yaakov: “I am Almighty Shaddai be fruitful and multiply, etc. and the land that, etc. [I gave to Avraham and to Yitzchok I will give to you].” Thus, [you see] that I have made vows to them but have not [as yet] fulfilled [them].

6:5

וְגַם ׀ אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִֽי׃

And also I have heard the groaning of the B’nei Yisrael, that the Egyptians are enslaving them, and I have remembered My covenant.

Rashi

וגם אני. כמו שהצבתי והעמדתי הברית יש עלי לקיים, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים: אשר מצרים מעבידים אתם ואזכור. אותו הברית, כי בברית בין הבתרים אמרתי לו וְגַם אֶת הַגֹוי אַשֶר יַעֲבֹדוּ דָן אָנֹכִי (בראשית טו, יד):

I have also. “Just as I established and set up the covenant so, too, must I fulfill it. Therefore, I heard the groaning of the B’nei Yisrael who groan: that the Egyptians are enslaving them and I remember that covenant, for at the covenant of ‘Between the Pieces’ I said to him (Avraham): ‘And also the nation whom they will serve I will judge.’”

6:6

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהֹוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִֽים׃

Therefore say to the B’nei Yisrael, ‘I am Adonoy. I will bring you out from under the burdens of Egypt, and I will save you from their slavery. I will redeem you with an outstretched arm, and with acts of great judgments.

Rashi

לכן. על פי אותה השבועה:

Therefore. [Meaning:] in accordance with that oath —

אמור לבני ישראל אני ה'. הנאמן בהבטחתי:

say to the B’nai Yisrael — “I am Adonoy — Who can be trusted to fulfill My promise.”

והוצאתי אתכם. כי כן הבטחתיו (שם), וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָדֹול:

I will bring you out. For I so promised: ‘And afterwards they will leave with great wealth.’

סבלות מצרים. טורח משא מצרים:

The burdens of Egypt. [Meaning:] the trouble of the burden of Egypt.

6:7

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵֽאלֹהִים וִֽידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָֽיִם׃

I will take you to Myself as a people, and I will be to you Elohim. You will know that I am Adonoy, your God Who is bringing you out from under the burdens of Egypt.

6:8

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּֽלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהֹוָֽה׃

I will bring you to the land regarding which I raised My hand [in oath] that I would give it to Avraham, Yitzchok and Yaakov, and I will give it to you as an inheritance. I am Adonoy.’”

Rashi

נשאתי את ידי. הרימותיה לישבע בכסאי:

I raised My hand. [Meaning:] “I lifted it to swear by My Throne.”

6:9

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָֽׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָֽׁה׃ {פ}

Moshe spoke [these words] to the B’nei Yisrael, but they would not listen to Moshe because of [their] shortness of wind and hard labor.

Rashi

ולא שמעו אל משה. לא קבלו תנחומין:

But they would not listen to Moshe. [Meaning:] they did not accept [his] words of comfort.

מקצר רוח. כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. קרוב לענין זה שמעתי בפרשה זו מרבי ברוך בר' אליעזר, והביא לי ראיה ממקרא זה, בַּפַּעַם הַזֹּאת אֹודִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְבוּרָתִי וְיָדְעוּ כִּי שְׁמִי ה' (ירמי' טז, כא), למדנו כשהקב"ה מְאַמֵּן את דבריו אפילו לפורענות, מודיע ששמו ה', וכל שכן האמנה לטובה. ורבותינו דרשוהו (שמו"ר ו, ד. — סנהדרין קיא.) לענין של מעלה, שאמר משה לָמָה הֲרֵעֹתָה (שמות ה, כב), אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין, יש לי להתאונן על מיתת האבות, הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי, ולא אמרו לי מה שמך, ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם:

Because of [their] shortness of wind. If someone is in a distressed state he is short of breath and he cannot draw long breaths. I heard [an explanation] similar to this one in this Parsha from Rabbi Baruch b. Rabbi Eliezer and he brought me proof from the following verse: “This time I will make known to them My hand and My might so that they will know that My Name is Adonoy.” We learn [from this] that when Hashem fulfills His words even where punishment is involved, He lets it be known that His Name is Adonoy. This is all the more so when it is a fulfillment of reward [promised]. The Sages, however, explained it as referring to what is discussed earlier — when Moshe said, “Why have You brought harm?” Hashem said to him, “Woe for those who are gone and cannot be replaced!” I have reason to mourn the deaths of the Fathers [for] many times I revealed Myself to them with [the Name] El Shaddai and they [never] said, “What is Your Name?” But, you said, “[‘Should they ask] what is His Name, what shall I tell them?’”...

וגם הקימותי וגו'. וכשבקש אברהם לקבור את שרה, לא מצא קרקע עד שקנה בדמים מרובים, וכן ביצחק ערערו עליו על הבארות אשר חפר, וכן ביעקב וַיִקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָׂדֶה לנטות אהלו (בראשית לג, יט), ולא הרהרו אחר מדותי, ואתה אמרת למה הרעותה. ואין המדרש מתישב אחר המקרא מפני כמה דברים, אחת, שלא נאמר ושמי ה' לא שאלו לי, ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו, הרי תחלה כשנגלה לאברהם בין הבתרים נאמר אֲנִי ה' אֲשֶׁר הֹוצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׁדִּים (שם טו, ז), ועוד, היאך הסמיכה נמשכת בדברים שהוא סומך לכאן וגם אני שמעתי וגו', לכן אמור לבני ישראל, לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו (משלי כה, יא), והדרש תדרש, שנאמר הֲלֹוא כֹה דְבָרִי כָּאֵש נְאֻם ה' וּכְפַטִּיש יְפֹצֵץ סָלַע (ירמיה כג, כט), מתחלק לכמה ניצוצות:

...I also established, etc. (v. 4)... And when Avraham sought to bury Sarah, he could not find land until he had to buy it at great expense. Similarly, concerning Yitzchok, there was opposition to him on account of the wells that he dug. Similarly, concerning Yaakov, [it is written:] “He bought the part of the field” in order to pitch his tent, yet they did not question My attributes, but, you said, “Why did You bring harm?” However, this Midrash does not flow with the text for many reasons. First, because it does not state: “And they did not ask about My Name, Adonoy.” Should you say [that the intent of the verse is] He did not make known that that is His name, [this cannot be,] because in the beginning when He appeared to Avraham [at the Covenant] ‘Between the Pieces’ it is said: “I am Adonoy Who brought you out of Ur Kasdim.” And, furthermore, how is there continuity of context with the statements which [the Torah] places immediately afterwards, [viz.,] “I have also heard, etc.” (v. 5) [and:] “Therefore say to the B’nei Yisrael” (v. 6). Therefore, I say, let the verse be explained simply, each statement fitting its context, and let the exposition [by the Sages] be expounded, as it is said: “Is not My Word as fire, says Hashem, and like a hammer that shatters stone,” [so, too, does Hashem’s word] divide into many sparks.

6:10

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר׃

Adonoy spoke to Moshe saying,

6:11

בֹּא דַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וִֽישַׁלַּח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצֽוֹ׃

“Come, speak to Pharaoh, king of Egypt, that he send the B’nei Yisrael out of his land.”

6:12

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לֹֽא־שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}

Moshe spoke before Adonoy, saying, “Behold the B’nei Yisrael have not listened to me, how then will Pharaoh listen to me—I whose lips are covered.”

Rashi

ערל שפתים. אטום שפתים, וכן כל לשון ערלה אני אומר שהוא אטום. עֲרֵלָה אָזְנָם (שם ו, י), אטומה משמוע. עַרְלֵי לֵב (שם ט, כה), אטומים מהבין. שְׁתֵה גַּם אַתָּה וְהֵעָרֵל (חבקוק ב, טז), והאטם משכרות כוס הקללה (נ"א התרעלה). וְעֶרֶל בָּשָׁר (יחזקאל מד, ט) שהגיד אטום ומכוסה בה. וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתֹו (ויקרא יט, כג), עשו לו אוטם וכיסוי, איסור שיבדיל בפני אכילתו. שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים (שם), אטום ומכוסה ומובדל מלאכלו:

How then will Pharaoh listen to me. This is one of the ten a fortiori inferences in the Torah.

ואיך ישמעני פרעה. זה אחד מעשרה ק"ו שבתורה (ב"ר צב, ז):

[Whose] lips are covered. [Literally,] obstructed regarding the lips. Similarly, wherever a term [derived from] עָרְלָה [appears] I say that it means obstructed [as in:] “Their ear is עֲרֵלָה,” [meaning:] obstructed from hearing. [or:] “עַרְלֵי of heart” [meaning:] obstructed of understanding, [or:] “You drink and וְהֵעָרֵל” [meaning:] and become obstructed [of understanding] from intoxication caused by the cup of curse. The foreskin of the flesh [is so called] because the member is obstructed and covered by it. וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ [means:] make for it (the fruit) an obstruction and cover — a prohibition that will prevent its being eaten. “For three years they shall be עֲרֵלִים to you” [עֲרֵלִים meaning:] obstructed and covered and barred from eating.

6:13

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}

Adonoy [then] spoke to Moshe and Aharon, commanding them regarding the B’nei Yisrael and Pharaoh, king of Egypt, to bring out the B’nei Yisrael from the land of Egypt.

Rashi

וידבר ה' אל משה ואל אהרן. לפי שאמר משה ואני ערל שפתים, צירף לו הקב"ה את אהרן להיות לו לְפֶה ולמליץ:

Adonoy [then] spoke to Moshe and Aharon. Since Moshe had said, “And I have a speech defect,” (v. 12) Hashem had Aharon join him so that he would be his spokesman and interpreter.

ויצום אל בני ישראל. צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם (שמו"ר ז, ג):

Commanding them regarding the B’nei Yisrael. He commanded them regarding them (the B’nei Yisrael) to lead them with gentleness and to be patient with them.

ואל פרעה מלך מצרים. צִוָּם עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם, זה מדרשו. ופשוטו, צִוָּם על דבר ישראל ועל שליחותו אל פרעה. ודבר הצווי מהו, מפורש בפרשה שניה לאחר סדר היחס, אלא מתוך שהזכיר משה ואהרן, הפסיק הענין באלה ראשי בית אבותם, ללמדנו היאך נולדו משה ואהרן, ובמי נתיחסו:

And Pharaoh, king of Egypt. He commanded them regarding him (Pharaoh) to treat him with respect when speaking [to him]. This is its midrashic meaning. But, its simple meaning (of אֶל בְּנֵי יִשְּׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה) is that He commanded them regarding the matter of Yisrael and regarding his mission to Pharaoh. And as far as what the substance of the command was, it is explained in the next chapter after the order of the genealogy, but, having mentioned Moshe and Aharon, it (the Torah) interrupts the narrative with, “These are the heads of their paternal households” to teach us how they were born and to whom they trace their lineage.

Vaera, Aliyah 1 וארא, ראשון

Shemot 6

Where next

Keep reading