Yeshayahu 17 · Pshat

17:1

מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָֽה׃

The burden of Dammeseq. Behold, Dammeseq is taken away from being a city, and it shall be a heap of ruins.

Rashi

מוסר מעיר. לשון הסרה:

מעיר. מהיות עיר:

מעי. לשון שפלות ועומק כמו מעות ימים:

17:2

עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּֽהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִֽיד׃

The cities of ῾Aro῾er are forsaken: they shall be for flocks, which shall lie down, and none shall make them afraid.

Rashi

עזובות ערי ערוער. י"ת לשון חורבן כמו ערער תתערער ופירושו על ערי ארם, ומדרש אגדה מתמיה לפי שערוער מארץ ישראל היתה שנאמר (במדבר לב) ואת ערוער, עומד בדמשק ומכריז בערוער אלא שהיו בדמשק שווקים כמנין ימות החמה וכל אחת יש בה עכו"ם ועובדים לה יום אחד בשנה וישראל עשו את כולן קבוץ אחד והיו עובדין את כלם בכל יום לכך הזכיר מפלת ערוער אצל דמשק, ואני מפרשו לפי פשט המקרא על שנתחברו רצין ופקח בן רמליהו יחד והנביא היה מתנבא על מפלת דמשק ואמר הנה דמשק מוסר מעיר ערי ערוער שהיו של פקח כבר היו עזובות שגלו הראובני והגדי כבר והרי תמיד לעדרי צאן הם נתונות ורובצים שם צאן מואב ואין מחריד עוד תהי מלכות פקח הולכת וכלה ותלכד גם שומרון בימי הושע ואז ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק שיהרג רצין:

17:3

וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבוֹד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל יִֽהְיוּ נְאֻם יְהֹוָה צְבָאֽוֹת׃ {פ}

The fortress also shall cease from Efrayim, and the kingdom from Dammeseq, and the remnant of Aram shall be as the glory of the children of Yisra᾽el, says the Lord of hosts.

Rashi

ככבוד. עשרת השבטים יהיו גם אלו גלו לחלח וחבור ואלו יגלו לקיר שנאמר ויגלה קירה ואת רצין המית (מלכים ב ט״ז:ט׳):

17:4

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶֽה׃

And on that day it shall come to pass, that the glory of Ya῾aqov shall be made thin, and the fatness of his flesh shall become lean.

Rashi

ומשמן בשרו ירזה. ועותר יקריה יגלי:

17:5

וְהָיָה כֶּֽאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִֽים׃

And it shall be as when the harvester gathers the standing corn, and reaps the ears with his arm; and it shall be as he that gathers ears in the valley of Refa᾽im.

Rashi

והיה כאסוף קציר קמה. כמו שבעת קצירת קמה אוסף הקוצר צבת הקמה ביד אחת וזרועו השנית שבלים יקצור במגל כן יעקור סנחרב ויגלה הכל ואף לקט הנושר בשעת קציר' ילקט וישאנו כלומ' אף הבורחים לא ימלטו מידו וילקטום (כמו שמלקט שבלים סא"א):

בעמק רפאים. הוא הגיא אשר על פני ירושלים בספר יהושע תמצא שעמק רפאים סמוכה לירושלים:

17:6

וְנִשְׁאַר־בּוֹ עֽוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּֽרִיָּה נְאֻם־יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃

And gleanings shall be left of him, as in the beating of an olive tree, two or three berries in the top of the uppermost bough, four or five in its fruitful branches, says the Lord God of Yisra᾽el.

Rashi

ונשאר בו. חזקיהו וסייעתו שהם תוך ירושלים אנשים מעט כעוללות כרם וכנוקף זית המשאיר שנים שלשה גרגרים:

כנוקף זית. קוצץ זיתים ללוקטן מן האילן וכן ונקף בסבכי היער (לעיל י), ורבותינו דרשו ונשאר בו בהמון סנחריב אנשי' מעט כנוקף זית כדאיתא באגדת חלק:

בראש אמיר. בראש הענף:

בסעיפיה. בענפיה, וכן וכלה סעיפיה (לקמן כז) וכן מסעף פארה (לעיל י):

17:7

בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל־עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶֽינָה׃

At that day shall a man look to his Maker, and his eyes shall have regard to the Holy One of Yisra᾽el.

Rashi

ישעה. יפנה אל עושהו כמו וישע אל הבל (בראשית ד):

האדם. צדיקי' שנשארו בם:

17:8

וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל־הַֽמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִֽים׃ {ס}

And he shall not look to the altars, the work of his hands, neither shall he regard that which his fingers have made, either the asherim or the sun images.

Rashi

לא יראה. לא יחשבו בעיניו:

17:9

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ ׀ עָרֵי מָעוּזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָֽזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָֽה׃

On that day shall his strong cities be as the forsaken portion of the thicket and the uppermost branch, which they left because of the children of Yisra᾽el: and there shall be desolation.

Rashi

ערי מעוזו. של ישראל:

כעזובת החרש והאמיר. עזובות כיער הזה חריבות מאין אדם:

חורש. הוא יער כדמתרגם ביער בחורשא:

והאמיר. אף הוא יער מקום אילנות כעזובת ערי האמורי שהניחום חריבות בימי יהושע כחורש והאמיר וברחו להם מפני בני ישראל והיתה ארץ ישראל שממה:

17:10

כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל־כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶֽנּוּ׃

Because thou hast forgotten the God of thy salvation, and hast not been mindful of the rock of thy strength, therefore though thou plant pleasant plants, and set it with slips of a strange god:

Rashi

על כן תטעי וגו'. על כן כאשר נטעתיך מתחילה נטעתי נטע נעמנים שנים עשר בני יעקב ובהעלות נטעיך לזמורות נתנו זרע שאינו הגון כזמורות זרות שאינם ממין גפן אלא דומים לגפן:

תזרענו. תתנו זרעך באותו נטע ועוד י"ל וזמורות זר תזרענו התחתנת בכותים ונתערבו בכם:

17:11

בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנֽוּשׁ׃ {ס}

though in the day of thy planting thou make it grow, and in the morning thou make thy seed to flourish: yet the harvest shall disappear in the day of grief and of desperate pain.

Rashi

ביום נטעך תשגשגי. לשון סכסוך נשתגשגו זמורותיך במיני דשאים וערבובים המקלקלים ענפי הגפן כלומר במקום שנטעתיך לי לכרם שם קילקלת במעשיך הוא שאמר להם (יחזקאל כ׳:ה׳) ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ונאמר (שם) וימרו בי ולא אבו לשמוע וגו' ואף כאן תשגשגי נתערבת בתועבות המצריים:

ובבקר זרעך תפריחי. וליום המחרת כשהוצאתיך משם הכנסתיך לארץ גם שם זרעך הרע הפרחת:

נד קציר ביום נחלה. גדיש של קציר רע אשר הוכיח ביום נחלה אותו קציר הגיע ליום צרה:

נד הוא לשון גובה וכן נצבו כמו נד נוזלים (שמות טו) וכן כונס כנד (תהלים לג) ואין נד ונוד שוים:

וכאב אנוש. שנשלמת שכרך:

אנוש. נעכר בחולי רע וכן ויאנש (שמואל ב' יא) וכן כי אנושה מכותיה (מיכה א׳:ט׳), ד"א ובבקר זרעך תפריחי עד שלא בא השרב הפרחתם ודרך הכרם לפרוח בבא השרב והמפריח בבקר אינו הגון זה במדרש רבי תנחומא:

17:12

הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאֽוּן׃

Woe to the multitude of many people, who make a noise like the noise of the seas; and to the rushing of nations, that make a rushing like the rushing of mighty waters!

Rashi

הוי המון עמים רבים. מדה מהלכת על פני כל הדורות שוט שישראל לוקים בו סופו ללקות לפיכך הנביאים הנבאים פורענו' ישראל על ידי האומות סומכין אחריו פורענות האומה שלקה ישראל על ידה:

המון עמים. אוכלוסי סנחרב:

ישאון. לשון תשואה והומה:

17:13

לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן וְגָעַר בּוֹ וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי־רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָֽה׃

The nations shall rush like the rushing of many waters: but he shall rebuke them, and they shall flee far off, and shall be chased as the chaff of the mountains before the wind, and like whirling dust before the storm.

Rashi

וגער בו. הקב"ה באותו שאון:

כמוץ הרים. משל את הרשעים במקולקל שבמינים ובמקולקל שבאותו המין מוץ הרים יבש משל עמקים:

וכגלגל. הוא מפריח של קוצים שקורין קרדונ"ש הדומים לאותו שגוררין בהן בגדי צמר ואינן קשין ובהגיע סמוך לסוף הקיץ הם מתנפצין מאליהן והרוח מפזרן ואותו הנפוץ עשוי כמין גלגל עגולה כמין העץ (ס"א העין) באמצע וחמש זרועותיו סביב לה:

17:14

לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵֽינוּ׃ {פ}

And behold at evening, trouble; and before the morning they are no more. This is the portion of them that spoil us, and the lot of them that rob us.

Rashi

והנה בלהה. שדים באים על האויב ומבהלין אותו:

בטרם בקר איננו. והאויב אין בעולם:

זה חלק שוסינו. חלק סנחריב וחלק גוג ומגוג כשיבאו לבזזינו:

Yeshayahu 17 ישעיהו י״ז

Where next

Keep reading