Yeshayahu 57 · Pshat

57:1

הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל־לֵב וְאַנְשֵׁי־חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּֽי־מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּֽיק׃

The righteous perishes, and no man lays it to heart: and merciful men are taken away, none considering that the righteous is taken away from the evil to come.

Rashi

הצדיק אבד. כגון יאשיהו:

ואין איש שם על לב. למה נסתלק:

באין מבין. אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:

כי מפני הרעה. העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק:

57:2

יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחֽוֹ׃ {ס}

He that walks in his uprightness, shall enter in peace to them that rest in their graves.

Rashi

יבא שלום. כי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה:

ינוחו על משכבותם. בהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג):

57:3

וְאַתֶּם קִרְבוּ־הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶֽה׃

But draw near, O sons of the sorceress, the seed of the adulterer and the harlot.

Rashi

ואתם קרבו הנה. הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:

בני עוננה. בני כשפים:

זרע מנאף. שהזכר מנאף:

ותזנה. הנקבה:

57:4

עַל־מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל־מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא־אַתֶּם יִלְדֵי־פֶשַׁע זֶרַע שָֽׁקֶר׃

Against whom do you make sport? against whom do you open wide your mouth, and draw out the tongue? are you not children of transgression, a seed of falsehood,

Rashi

על מי תתענגו. מאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:

על מי תרחיבו פה. כשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:

57:5

הַנֵּֽחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כׇּל־עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִֽים׃

inflaming yourselves among the terebinths, under every green tree, slaying the children in the valleys under the clefts of the rocks?

Rashi

הנחמים באלים. המתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:

שוחטי הילדים. לקרבן עכו"ם:

סעיפי. נקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:

57:6

בְּחַלְּקֵי־נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם־לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵֽם׃

Among the smooth stones of the wadi is thy portion; they, they are thy lot: even to them hast thou poured a drink offering, thou hast offered a meal offering. Shall I be appeased for these things?

Rashi

בחלקי נחל. אבנים אשר בנחל:

חלקך. בהם ירגמו אותך:

הם הם גורלך. להתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:

העל אלה אנחם. מלהרע לך:

57:7

עַל הַר־גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם־שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָֽבַח׃

Upon a lofty and high mountain hast thou set thy bed: also thou wentest up to offer sacrifice.

Rashi

שמת משכבך. משכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':

57:8

וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַֽתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרׇת־לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִֽית׃

Behind the doors also and the posts hast thou set up thy (unclean) symbol: for thou hast uncovered thyself to others than me, and art gone up; thou hast enlarged thy bed, and made a covenant with some of them; thou didst love their lying with thee, thou didst select a place.

Rashi

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. למי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:

כי מאתי גלית ותעלי. אצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:

הרחבת משכבך. לקבל בו נואפי' הרבה:

ותכרת לך. ברית מהם:

אהבת משכבם. כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:

יד. אייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):

57:9

וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד־מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד־שְׁאֽוֹל׃

And thou wentest to the king with ointment, and didst increase thy perfumes, and didst send thy messengers far off, and sent down even to She᾽ol.

Rashi

ותשורי למלך בשמן. ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:

ותשלחי ציריך. שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:

ותשפילי. את חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:

57:10

בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל־כֵּן לֹא חָלִֽית׃

Thou art wearied with the length of the way; yet thou didst not say, It is hopeless: thou hast found a renewal of thy strength; therefore thou wast not sick.

Rashi

ברוב דרכך יגעת. נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:

לא אמרת נואש. אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:

חית ידך מצאת. צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:

על כן לא חלית. לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:

57:11

וְאֶת־מִי דָּאַגְתְּ וַתִּֽירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא־שַׂמְתְּ עַל־לִבֵּךְ הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָֽאִי׃

And of whom hast thou been afraid or feared, that thou wast false, and hast not remembered me, nor laid it to thy heart? is it not that I held my peace even of old? therefore thou fearest me not?

Rashi

ואת מי דאגת. ממי נתייראת:

כי תכזבי. כי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:

הלא אני מחשה. שהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי: