מנחות כ״ז א

דעל העצים כתיב

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר על בסמוך מאי הכא נמי על בסמוך או דלמא על העצים דומיא דעל המזבח מה התם על ממש אף הכא נמי על ממש תיקו

מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו עשרון מיעוטו מעכב את רובו היין מיעוטו מעכב את רובו השמן מיעוטו מעכב את רובו

הסולת והשמן מעכבין זה את זה הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה

גמ׳ מאי טעמא אמר קרא מלא קמצו תרי זימני

עשרון מיעוטו מעכב את רובו מאי טעמא אמר קרא מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה

היין מיעוטו מעכב את רובו ככה

השמן מיעוטו מעכב את רובו דמנחת נסכים ככה ומנחת נדבה אמר קרא ומשמנה שאם חסר כל שהוא פסולה

השמן והסולת מעכבין זה את זה מסלתה ומשמנה מגרשה ומשמנה

הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה על כל לבונתה ואת כל הלבונה אשר על המנחה

מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה שתי חלות מעכבות זו את זו

שני סדרין מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרין והבזיכין מעכבין זה את זה

שני מינים שבנזיר שלשה שבפרה וארבעה שבתודה וארבעה שבלולב וארבע שבמצורע מעכבין זה את זה

שבעה הזאות שבפרה מעכבות זו את זו שבע הזיות שעל בין הבדים שעל הפרכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו

גמ׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה חוקה

שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה

שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה

שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה שלשה שבפרה חוקה

ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר

וארבעה שבמצורע דכתיב זאת תהיה תורת המצרע וארבעה שבלולב ולקחתם לקיחה תמה

אמר רב חנן בר רבא לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין

מיתיבי ארבעה מינין שבלולב שנים מהן עושין פירות ושנים מהם אין עושין פירות העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהו כולן באגודה אחת

וכן ישראל בהרצאה עד שיהו כולן באגודה אחת שנאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה

תנאי היא דתניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר רבי יהודה אומר אגוד כשר שאינו אגוד פסול

מאי טעמא דרבי יהודה גמר קיחה קיחה מאגודת אזוב

מה להלן באגודה אף כאן באגודה ורבנן לא גמרי קיחה קיחה

כמאן אזלא הא דתניא לולב מצוה לאוגדו ואם לא אגדו כשר כמאן אי כרבי יהודה לא אגדו אמאי כשר אי רבנן מאי מצוה

לעולם רבנן ומאי מצוה משום זה אלי ואנוהו

שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו חוקה

שבע הזאות שעל בין הבדים ושעל מזבח הזהב ושעל הפרוכת מעכבות זו את זו דיום הכפורים כתיב חוקה

דפר כהן משוח ודפר העלם דבר של ציבור ודשעירי עבודה זרה כדתניא ועשה לפר כאשר עשה לפר מה תלמוד לומר לכפול בהזאות