מנחות כ״ז ב

שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה כלום

תנו רבנן שבע הזאות שבפרה שעשאן בין שלא לשמן בין שלא מכוונות אל נכח פני אוהל מועד פסולות

ושבפנים ושבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות

והתניא גבי פרה שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי יהודה הא רבנן

דתניא מחוסרי כפרה שנכנסו לעזרה בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ואין צריך לומר טבול יום ושאר כל הטמאים

וטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתן להיכל כולו בארבעים מבית לפרכת אל פני הכפרת במיתה רבי יהודה אומר כל היכל כולו ומבית לפרכת בארבעים ואל פני הכפרת במיתה

במאי קא מיפלגי בהאי קרא ויאמר ה׳ אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארון ולא ימות רבנן סברי אל הקודש בלא יבא מבית לפרכת ואל פני הכפרת בלא ימות

ורבי יהודה סבר אל הקודש ומבית לפרכת בלא יבא ואל פני הכפרת בלא ימות

מאי טעמא דרבנן אי סלקא דעתך כדקאמר רבי יהודה לכתוב רחמנא אל הקודש ואל פני הכפרת ולא בעי מבית לפרכת ואנא אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מבעיא מבית הפרכת דכתב רחמנא למה לי שמע מינה במיתה

ורבי יהודה אי כתב רחמנא אל הקודש ולא כתב מבית לפרכת הוה אמינא מאי קודש מבית לפרכת אבל היכל לאו נמי לא ורבנן ההוא לא מצית אמרת דהיכל כולו איקרי קודש שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים

ורבי יהודה מאי טעמא אי סלקא דעתך כדקא אמרי רבנן לכתוב רחמנא אל הקודש ומבית לפרכת ולא בעי אל פני הכפרת ואנא אמינא מבית לפרוכת במיתה אל פני הכפרת מיבעיא אל פני הכפרת דכתב רחמנא למה לי שמע מינה אל פני הכפרת במיתה מבית לפרכת באזהרה

ורבנן הכי נמי דלא צריך והאי דכתב רחמנא אל פני הכפרת למעוטי דרך משופש

כדתנא דבי רבי אליעזר בן יעקב אל פני הכפרת קדמה זה בנה אב כל מקום שנאמר פני אינו אלא פני קדים

ורבי יהודה לימא קרא פני מאי אל שמע מינה אל דוקא ורבנן אל לאו דוקא

ורבי יהודה דאמר אל פני הכפרת דוקא והזה אל נכח נמי דוקא

ורבנן מדהתם לאו דוקא הכא נמי לאו דוקא

מתקיף לה רב יוסף לרבי יהודה מדאל דוקא (אל נכח) [על] נמי דוקא אלא דמקדש שני דלא הוו ארון וכפורת הכי נמי דלא עביד הזאות

אמר רבה בר עולא אמר קרא וכפר את מקדש הקדש מקום המקודש לקודש

רבא אמר הא והא רבנן