מנחות נ״ח

ורבי יוחנן האי אתם מאי עביד ליה

מיבעי ליה לכדתניא יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה נדבה וקורא אני בה מוצא שפתיך תשמר ועשית

תלמוד לומר קרבן ראשית תקריבו ציבור אמרתי לך ולא יחיד

יכול לא יהא יחיד מביא שאינו מביא חובתו כיוצא בה אבל יהא ציבור מביא שמביא חובתו כיוצא בה תלמוד לומר אתם ומה יש לך להביא שתי הלחם מן השאור ובכורים מן הדבש

ושתי הלחם לא יקרבו נדבה והתניא אם נאמר כל שאר למה נאמר כל דבש ואם נאמר כל דבש למה נאמר כל שאר מפני שיש בשאור מה שאין בדבש ויש בדבש מה שאין בשאור

שאור הותר מכללו במקדש דבש לא הותר מכללו במקדש

דבש הותר בשירי מנחות שאור לא הותר בשירי מנחות הא מפני שיש בשאור מה שאין בדבש ויש בדבש מה שאין בשאור הוצרך לומר כל שאר והוצרך לומר כל דבש

שאור דהותר מכללו במקדש מאי ניהו לאו שתי הלחם דקרבה נדבה אמר רב עמרם לא ליקרב עמהם

אי הכי בכורים נמי דתנן הגוזלות שעל גבי הסלין היו עולות והסלים שבידם ניתנין לכהנים הנהו לעטר בכורים הוא דאתו

בעי רמי בר חמא מרב חסדא המעלה מבשר חטאת העוף על גבי המזבח מהו

כל שממנו לאישים אמר רחמנא והאי אין ממנו לאישים או דלמא כל ששמו ׳קרבן׳ והאי נמי שמו ׳קרבן׳ אמר ליה כל ששמו ׳קרבן׳ והאי נמי שמו ׳קרבן׳

כתנאי רבי אליעזר אומר כל שממנו לאישים רבי עקיבא אומר כל ששמו ׳קרבן׳

מאי בינייהו אמר רב חסדא בשר חטאת העוף איכא בינייהו

רב אמר לוג שמן של מצורע איכא בינייהו דתני לוי כל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע

תנו רבנן שאר בל תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מנין תלמוד לומר כל עירובו מנין תלמוד לומר כי כל

מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר שאר בל תקטירו אין לי אלא כזית חצי זית מנין תלמוד לומר כל עירובו מנין תלמוד לומר כי כל

רבא אמר הכי קאמר שאר בל תקטירו אין לי אלא קומץ חצי קומץ מנין תלמוד לומר כל עירובו מנין תלמוד לומר כי כל

במאי קא מיפלגי אביי סבר יש קומץ פחות משני זיתים

ויש הקטרה פחותה מכזית

ורבא אמר אין קומץ פחות משני זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית

איתמר המעלה משאור ומדבש על גבי המזבח אמר רבא לוקה משום שאור ולוקה משום דבש לוקה משום עירובי שאור ומשום עירובי דבש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות

איכא דאמרי חדא מיהא לקי

ואיכא דאמרי חדא נמי לא לקי דהא לא מיחד לאויה כלאו דחסימה