מנחות ס״ז

גלגול הקדש פוטר דתנן הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה ופדאתה חייבת משגלגלה ופדאתה חייבת הקדישה עד שלא גלגלה וגלגלה הגזבר ואחר כך פדאתה פטורה שבשעת חובתה היתה פטורה

בעי רבא גלגול גוי מאי מיתנא תנן גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק חייב

הא מאן קתני לה דברי הכל היא ואפילו רבי מאיר ורבי יהודה דקמחייבי התם פטרי הכא

התם הוא דכתיב דגנך דגנך יתירא

הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפילו גוים

אבל הכא תרי זימני ערסתיכם כתיב חד ערסתיכם כדי עיסתכם וחד ערסתיכם ולא עיסת גוים ולא עיסת הקדש

או דלמא רבי יוסי ורבי שמעון קתני לה דקא פטרי אבל רבי מאיר ורבי יהודה גמרי ראשית ראשית מהתם

אמר רבא יהא רעוא דאחזיה בחילמא הדר אמר רבא מאן דאמר מירוח הגוי פוטר גלגול הגוי פוטר מאן דאמר מירוח הגוי אינו פוטר גלגול הגוי אינו פוטר

איתיביה רב פפא לרבא גוי שהפריש פטר חמור וחלה מודיעים אותו שהוא פטור וחלתו נאכלת לזרים ופטר חמור גוזז ועובד בו

הא תרומתו אסורה והא האי תנא דאמר מירוח הגוי אינו פוטר וגלגול גוי פוטר

ועוד איתיביה רבינא לרבא חלת גוי בארץ ותרומתו בחוצה לארץ מודיעין אותו שהוא פטור חלתו נאכלת לזרים ותרומתו אינה מדמעת הא תרומתו בארץ אסורה ומדמעת

והא האי תנא דאמר מירוח הגוי אינו פוטר גלגול הגוי פוטר

מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים

אי הכי אפילו חלה נמי אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד

תרומה נמי אפשר דעביד לה כדרבי אושעיא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר אי נמי דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות

התם בפרהסיא זילא ביה מילתא הכא בצינעא לא זילא ביה מילתא

מתני׳ בא לו לעשרון נתן עליו שמנו ולבונתו יצק ובלל הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח קלי שלא ברצון חכמים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין

גמ׳ ולא גזר רבי יהודה דלמא אתי למיכל מיניה

ורמינהו רבי יהודה אומר בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור וחכמים אומרים לא בדק כו׳

אמר רבה שאני חדש