לך לך, שני

י״ב:י״ד

וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת־הָאִשָּׁה כִּֽי־יָפָה הִוא מְאֹֽד׃

ויהי כאשר אברם בא למצרים, ויראו המצרים את האישה, כי יפה היא מאוד.

רש״י

ויהי כבוא אברם מצרימה. הָיָה לוֹ לוֹמַר כְּבוֹאָם מִצְרַיְמָה? אֶלָּא לִמֵּד שֶׁהִטְמִין אוֹתָהּ בְּתֵבָה, וְעַל יְדֵי שֶׁתָּבְעוּ אֶת הַמֶּכֶס פָּתְחוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ:

י״ב:ט״ו

וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַֽלְלוּ אֹתָהּ אֶל־פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹֽה׃

שָׂרֵי פַרְעֹה רָאוּ אוֹתָהּ. הֵם שִׁבְּחוּ אוֹתָהּ לְפַרְעֹה. הָאִשָּׁה לֻקְּחָה לְבֵית פַּרְעֹה.

רש״י

ויהללו אותה אל פרעה. הִלְּלוּהָ בֵינֵיהֶם לוֹמַר הֲגוּנָה זוֹ לַמֶּלֶךְ:

י״ב:ט״ז

וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַֽיְהִי־לוֹ צֹאן־וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּֽים׃

היטיבו לאברם בגלל שרי, והיו לו צאן ובקר, חמורים, עבדים ושפחות, אתונות וגמלים.

רש״י

ולאברם היטיב. פַּרְעֹה בעבורה:

י״ב:י״ז

וַיְנַגַּע יְהֹוָה ׀ אֶת־פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת־בֵּיתוֹ עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָֽם׃

הפסוק מספר שה׳ הכה את פרעה בנגעים גדולים, וגם את ביתו, בגלל שרי, אשת אברם.

רש״י

וינגע ה' וגו'. בְּמַכַּת רָאתָן לָקָה, שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ (בראשית רבה):

(ואת ביתו כְּתַרְגּוּמוֹ וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵהּ וּמִדְרָשׁוֹ לְרַבּוֹת כֹּתָלָיו וְעַמּוּדָיו וְכֵּלָיו בְּרַשִׁ"י יָשָׁן):

על דבר שרי. עַל פִּי דִּבּוּרָהּ; אוֹמֶרֶת לַמַּלְאָךְ הַךְ, וְהוּא מַכֶּה;

י״ב:י״ח

וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִֽוא׃

פרעה קרא לאברם ואמר לו: מה זאת שעשית לי? למה לא הגדת לי שהיא אשתך?

י״ב:י״ט

לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵֽךְ׃

פרעה אומר לאברם: למה אמרת ״אחותי היא״, ולכן לקחתי אותה לי לאישה? והנה עכשיו אשתך לפניך: קח אותה ולך.

רש״י

קח ולך. לֹא כַאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, אֶלָּא אָמַר לוֹ לֵךְ וְאַל תַּעֲמֹד, שֶׁהַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי זִמָּה הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם: (יחזקאל כ"ג):

י״ב:כ׳

וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַֽיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת־אִשְׁתּוֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃

פרעה ציווה אנשים על אודותיו, והם שלחו אותו, אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו.

רש״י

ויצו עליו. עַל אוֹדוֹתָיו, לְשַׁלְּחוֹ וּלְשָׁמְרוֹ:

וישלחו. כְּתַרְגּוּמוֹ וְאַלְוִיאוּ:

י״ג:א׳

וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכׇל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּֽגְבָּה׃

אברם עלה ממצרים, הוא ואשתו וכל אשר לו, ולוט עמו, אל הנגב.

רש״י

ויעל אברם וגו' הנגבה. לָבֹא לִדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְהַר הַמּוֹרִיָּה; וּמִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן, מִדָּרוֹם לְצָפוֹן הוּא מְהַלֵּךְ, שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמּוֹכִיחַ בַּמַּסָּעוֹת וּבִגְבוּלֵי הָאָרֶץ:

י״ג:ב׳

וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָֽב׃

הפסוק אומר שאברם היה כָּבֵד מאוד, כלומר עשיר מאוד, במקנה, בכסף ובזהב. אין בפסוק פעולה: הוא רק מתאר כמה רב היה לאברם.

רש״י

כבד מאד. טָעוּן מַשָּׂאוֹת:

י״ג:ג׳

וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵל עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אׇֽהֳלֹה בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּֽית־אֵל וּבֵין הָעָֽי׃

אברם יצא למסעיו. הוא נסע מהנגב, מהדרום, עד בית אל, עד שהגיע למקום שבו היה אהלו בתחילה, המקום שבין בית אל ובין העי.

רש״י

וילך למסעיו. כְּשֶׁחָזַר מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה הוֹלֵךְ וְלָן בָּאַכְסַנְיוֹת שֶׁלָּן בָּהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם, לִמֶּדְךָ דֶּרֶך אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. דָּבָר אַחֵר בַּחֲזָרָתוֹ פָּרַע הַקָּפוֹתָיו (בראשית רבה):

מנגב. אֶרֶץ מִצְרַיִם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן:

י״ג:ד׳

אֶל־מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם יְהֹוָֽה׃

אברם בא אל מקום המזבח שהוא עשה שם בראשונה. ושם אברם קרא בשם ה׳.

רש״י

אשר עשה שם בראשנה. וַאֲשֶׁר קָרָא שָׁם אַבְרָם בְּשֵׁם ה' וְגַם יֵשׁ לוֹמַר וַיִּקְרָא שָׁם עַכְשָׁו בְּשֵׁם ה':

לך לך, שני

בראשית י״ב

בראשית י״ג

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא

דמויות ומקומות