דברים י״ז

לא תזבח … כל דבר רע. אַזְהָרָה לַמְפַגֵּל בַּקֳּדָשִׁים עַ"יְ דִּבּוּר רָע. וְעוֹד נִדְרְשׁוּ בוֹ שְׁאָר דְּרָשׁוֹת בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים ל"ו):

Do not sacrifice, etc., anything bad. This prohibits causing the pigul disqualification of the sacred offerings through a pernicious statement. Additional derivations are extrapolated from this in the tractate dealing with the slaughter of the sacred offerings.

לעבר בריתו. אֲשֶׁר כָּרַת אִתְּכֶם שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה:

By violating His covenant. Which He established with them prohibiting idolatry.

אשר לא צויתי. לְעָבְדָם (מגילה ט'):

That I did not command. To worship them.

נכון. מְכֻוָּן הָעֵדוּת:

Authenticated. The testimony was consistent.

והוצאת את האיש ההוא אל שעריך וגו'. הַמְתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ "אֶל שְׁעָרֶיךָ" — זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה, מַה שְּׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַעְלָה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְמַטָּה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ":

You are to take out that man . . . to your city, etc. Anyone who renders אֶל שְׁעָרֶיךָ as “to the gates of your tribunal” is mistaken, for we have learned the following: “to your gates” — this refers to the gate where he worshipped. But perhaps it refers to the gate in which he was tried? ”Your gates” is said below, and “your gates” is said above. Just as “your gates” above refers to the gate in which he worshipped, so does “your gates” below refer to the gate in which he worshipped. Targum [Onkelos] renders “to your city.”

שנים עדים או שלשה. אִם מִתְקַיֶּמֶת עֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פֵּרֵט לְךָ בִשְׁלוֹשָׁה? לְהַקִּישׁ שְׁלוֹשָׁה לִשְׁנַיִם, מַה שְּׁנַיִם עֵדוּת אַחַת אַף שְׁלוֹשָׁה עֵדוּת אַחַת, וְאֵין נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיִּזֹּמּוּ כֻלָּם (מכות ה'):

Two witnesses or three. If testimony is valid with two, why is three specified? To compare three to two. Just as two comprise a single entity, so three comprise a single entity — hence, none are liable as “conspiring witnesses” unless all are convicted as conspirators.

כי יפלא. כָּל הַפְלָאָה לְשׁוֹן הַבְדָּלָה וּפְרִישָׁה, שֶׁהַדָּבָר נִבְדָּל וּמְכֻסֶּה מִמְּךָ:

If . . . is too abstruse. הַפְלָאָה always denotes separation, or setting apart — the matter is separated, concealed from you.

בין דם לדם. בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר (נדה י"ט):

Between blood and blood. Between ritually unclean blood and clean blood.

בין דין לדין. בֵּין דִּין זַכַּאי לְדִין חַיָּב:

Between decision and decision. Between a ‘not guilty’ decision, and a ‘guilty’ decision.

בין נגע לנגע. בֵּין נֶגַע טָמֵא לְנֶגַע טָהוֹר:

Or between leprosy and leprosy. Between ritually unclean leprosy, and clean leprosy.

דברי ריבת. שֶׁיִּהְיוּ חַכְמֵי הָעִיר חוֹלְקִים בַּדָּבָר, זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, זֶה מְחַיֵּב וְזֶה מְזַכֶּה:

Matters under dispute. When the wise men of the city disagree over the matter, one finding that it is unclean, the other that it is clean; one ruling ‘guilty,’ the other ‘not guilty.’

וקמת ועלית. מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת (ספרי; סנהדרין פ"ז):

You shall rise and ascend. This teaches that the Beis Hamikdosh was loftier than all other places.

הכהנים הלוים. הַכֹּהֲנִים שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי:

The kohanim — the Levites — The kohanim, who are descended from the tribe of Levi.

ואל השפט אשר יהיה בימים ההם. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ כִּשְׁאָר שׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ – אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (ראש השנה כ"ה):

And the judge officiating during those days. Even if he is not comparable to the other judges who preceded him, you must obey him — you have no one but the judge in your day.

ימין ושמאל. אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל (ספרי):

Neither right or left. Even if he tells you that right is left or left is right; certainly, if he tells you that right is right and left is left.

וכל העם ישמעו. מִכָּאן שֶׁמַּמְתִּינִין לוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל (סנהדרין פ"ט):

Let all the people hear. From here it is derived that we wait with him until the festival, then execute him during the festival.

לא ירבה לו סוסים. אֶלָּא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ, שֶׁלֹּא ישיב את העם מצרימה, שֶׁהַסּוּסִים בָּאִים מִשָּׁם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א י') וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה (סנהדרין כ"א):

He may not acquire an abundance of horses for himself. Except as required for his riding entourage, so that he does not send the people back to Egypt, the source of supply for horses, as it is said concerning Shlomo, “Chariots were brought up out of Egypt for six hundred silver pieces, and horses for one hundred fifty.”

ולא ירבה לו נשים. אֶלָּא י"ח, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיוּ לוֹ לְדָוִד שֵׁשׁ נָשִׁים, וְנֶאֱמַר לוֹ (שמואל ב י״ב:ח׳) "וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה":

He may not acquire an abundance of wives. No more than eighteen, as we find that Dovid had six wives, and it was said to him, “If this is insufficient, then I shall add, for you, as many, and again.”

וכסף וזהב לא ירבה לו מאד. אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן לְאַכְסַנְיָא (ספרי; סנהדרין כ"א):

And silver and gold he may not accumulate for himself in great abundance. Except as required to maintain his retinue.

והיה כשבתו. אִם עָשָׂה כֵן כְּדַאי הוּא שֶׁתִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ (ספרי):

It shall be, that when he occupies. If he fulfills this, then he is worthy of his kingdom enduring.

את משנה התורה. שְׁתֵּי סִפְרֵי תוֹרָה, אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א); וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר משנה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר:

A duplicate of [this] Torah. Two Torah scrolls, one to be stored in his treasure chamber, and one to accompany him on his arrivals and departures. Onkelos, however, translates “text,” rendering מִשְׁנֵה as “teaching,” or “word.”

דברי התורה. כְּמַשְׁמָעוֹ:

Every word of this Torah. This follows the plain meaning.

ולבלתי סור מן המצוה. אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא:

And he does not stray from the commandment. Even an easily fulfilled directive by a prophet.

למען יאריך ימים. מִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו; וְכֵן מָצִינוּ בְשָׁאוּל שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שמואל א י') "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ", לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת, וּכְתִיב (שם י"ג) "וַיּוֹחֶל שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיּוֹם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ וְגוֹ' וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם", הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא נֶעֱנַשׁ:

So that the days of his reign are lengthy. Implicit in the positive is the negative. We find this with Shaul, whom Shmuel told, “Wait seven days, until I come to you, etc.,” to offer olah-sacrifices. And it is written, “He waited seven days,” but did not keep his commitment to wait the entire day. He had hardly completed the olah-offering, when Shmuel arrived, and told him, “You have been foolish! You have not kept. etc., so now your reign will not endure.” Thus, you learn that, over an easily fulfilled directive by a prophet, he was punished.

הוא ובניו. מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לְמַלְכוּת הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (הוריות י"א):

He and his sons. This teaches that if his son qualifies as a regent, he takes precedence over all other candidates.