שופטים, חמישי

לא כן נתן לך ה' אלהיך. לִשְׁמֹעַ אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים, שֶׁהֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָה עַל הַנְּבִיאִים וְאוּרִים וְתֻמִּים:

Adonoy, your God, has not given you their status. Whereby they listen to augurers or sorcerers, for He visited the Divine Presence on the prophets, and the urim vetumim oracle.

מקרבך מאחיך כמני. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, יקים לך תַּחְתַּי, וְכֵן מִנָּבִיא לְנָבִיא:

From your midst, of your brethren, like me. Just as I am in your midst and of your brethren. He shall ordain [a prophet] for you in place of me. Similarly, from prophet to prophet.

אשר לא צויתיו לדבר. אֲבָל צִוִּיתִיו לַחֲבֵרוֹ:

Which I did not instruct him to say. However, I did instruct his fellow.

ואשר ידבר בשם אלהים אחרים. אֲפִלּוּ כִוֵּן אֶת הַהֲלָכָה לֶאֱסֹר אֶת הָאָסוּר וּלְהַתִּיר אֶת הַמֻּתָּר (סנהדרין פ"ט):

Which he says in the name of foreign gods. Even if he is halachically correct, by prohibiting what is actually prohibited, and permitting what is permitted.

ומת. בְּחֶנֶק. ג' מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם – הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲ"זָ. אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי נָבִיא וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ – מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק י"ט) אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ (סנהדרין פ"ט):

He must die. By asphyxiation. With three, execution is carried out by mortals: with someone who fabricates a prophetic message he did not hear; one who delivers a prophecy which was not revealed to him, but to his fellow; and one who prophesies in the name of an idol. However, one who withholds his prophecy, violates a prophet’s instructions, or violates his own prophecy is punished by Heavenly execution, as it is said, “I shall prosecute [the matter] with him.”

וכי תאמר בלבבך. עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר כְּשֶׁיָּבֹא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וּמִתְנַבֵּא "הִנֵּה כְלֵי בֵית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה" (ירמיהו כ"ז), וְיִרְמְיָהוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ "אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים" שֶׁלֹּא גָּלוּ עִם יְכָנְיָה, "בָּבֶלָה יוּבָאוּ" עִם גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ (שם):

If you should say to yourself. You are destined to say this, when Chananiah ben Azor will appear and prophesy, “Behold, the Sanctuary vessels will be returned from Babylon now, immediately,” while Yirmiyahu will stand and cry out, ”Concerning the columns and the basin, etc., concerning the remaining vessels” which were not exiled with Yechaniah — “they shall be transported to Babylon” with Zidkiyahu’s exile!

אשר ידבר הנביא. וְיֹאמַר דָּבָר זֶה עָתִיד לָבֹא עֲלֵיכֶם וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא יָבֹא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' וַהֲרֹג אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר זוֹ בְמִתְנַבֵּא עַל הָעֲתִידוֹת, הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר עֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ וּמִפִּי הַקָּבָּ"ה אֲנִי אוֹמֵר? כְּבָר נִצְטַוּוּ שֶׁאִם בָּא לְהַדִּיחֲךָ מֵאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לֹא תִשְׁמַע לוֹ (דברים י"ג) אֶלָּא אִם כֵּן מֻמְחֶה הוּא לְךָ שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיב בְּבָמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, כְּדֵי לִגְדֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּסְיָג הַפִּרְצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (פסוק ט"ו) אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן (סנהדרין פ"ט):

Should the prophet speak. And say, ‘The following is destined to befall them,’ and you observe that it does not occur — This is something Adonoy did not say, and you must kill him. But you may ask, this applies with a prophet who foretells the future. What if he appears and says ‘You must do the following. I speak by the word of God!’? They have already been instructed: If he attempts to divert you from any one of the commandments, “Do not listen to him”; unless he has been established in your estimation as a perfect saint, as, for example, Eliyahu on Mount Carmel, who offered a sacrifice on an extra-Sanctuary altar when such altars were prohibited, in order to create a restrictive enclosure around Yisroel — strictly as befitting the need of the moment, so that the breach [in Torah observance] may be contained. This is why it is stated, “You shall obey him.”

לא תגור ממנו. לֹא תִמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה (ספרי), וְלֹא תִירָא לֵעָנֵשׁ עָלָיו:

Do not fear him. Do not refrain from finding him guilty. Do not fear punishment because of him.

תכין לך הדרך. "מִקְלָט", "מִקְלָט" הָיָה כָתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים (מכות י'):

Ready the route. Refuge! Refuge! was emblazoned at every fork in the road.

ושלשת את גבול ארצך. שֶׁיְּהֵא מִתְּחִלַּת הַגְּבוּל עַד הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל עָרֵי מִקְלָט כְּשִׁעוּר מַהֲלָךְ שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה עַד הַשְּׁנִיָּה וְכֵן מִשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית וְכֵן מִן הַשְּׁלִישִׁית עַד הַגְּבוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם ט'):

Divide the borders of your land into three sections. The distance from the border until the first of the refuge cities should be equivalent to the travelling distance between that city and the second; so, from the second to the third; and so from the third to the opposite border of Eretz Yisroel.

ונדחה ידו. כְּשֶׁבָּא לְהַפִּיל הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ, וְתַרְגּוּמוֹ "וְתִתְמְרֵיג יְדֵיהּ", לְשׁוֹן וְנִשְׁמְטָה יָדוֹ לְהַפִּיל מַכַּת הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ, "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב ו') תִּרְגֵּם יוֹנָתָן "אֲרֵי מַרְגוּהִי תּוֹרַיָּא":

And as his hand swung. . .downward. As he lowered the axe over the tree. Targum [Onkelos] renders וְתִתְמְרֵיג יְדֵהּ, meaning “his hand was lowered” to strike a downward blow with the axe onto the tree. “For the cattle lowered it,” Yonasan renders, אֲרֵי מְרַגוּהִי תּוֹרַיָּא .

ונשל הברזל מן העץ. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ, וְיֵש מֵהֶם אוֹמְרִים שֶׁיִּשַּׁל הַבַּרְזֶל חֲתִיכָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ וְהִיא נִתְּזָה וְהָרְגָה (מכות ז'):

The iron flew off the wooden handle. Some Rabbis say that the iron flew off the handle. But some say that the iron loosened a chip from the tree being chipped. This flew off, and caused the death.

פן ירדף גאל הדם. לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְהָכִין לְךָ דֶּרֶךְ וְעָרֵי מִקְלָט רַבִּים:

Lest the blood-redeemer pursue. This is why I am instructing you to ready the route, and [why there are] numerous refuge cites.

ואם ירחיב … כאשר נשבע. לָתֵת לְךָ אֶרֶץ קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי:

When [God] expands . . . in accordance with His oath. To give you the land of the Keini, Kenizi, and Kadmoni.

ויספת לך עוד שלש. הֲרֵי תֵשַׁע, שָׁלוֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשָׁלוֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְשָׁלוֹשׁ לֶעָתִיד לָבֹא (ספרי):

You shall add three more. Making nine — three across the Yardein, three in the land of Canaan, and three in the time destined to come.

וכי יהיה איש שנא לרעהו. עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ הוּא בָא לִידֵי וארב לו, מִכָּאן אָמְרוּ עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה, לְפִי שֶׁעָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא (ויקרא י"ט), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְגוֹ'", שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְכִי יָקוּם אִישׁ וְאָרַב לְרֵעֵהוּ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ (ספרי):

If there is a man who hates his neighbor. Because of his hatred, he will eventually stalk him. From here it is derived that if a man violates a minor offense, he will ultimately commit a grave transgression. Because he violated “Do not hate [your brother],” he ultimately committed murder. This is why it says, “If there is a man who hates his neighbor, etc.” Otherwise, it should have written, “If a man rises up, stalks his neighbor, and wounds him mortally.”

לא תחוס עינך. שֶׁלֹּא תֹאמַר הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג, לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים? (שם):

Do not view him with compassion. Do not say, the first one has already been killed. Why kill this one, and have two dead Jews?