תנ״ך
דברי הימים ב כ״ג
חלק מ: פתוחה: ובשנה השבעיתפתוחה: ויכרת יהוידעסתומה: ותשמע עתליהוסתומה: ויוצא יהוידע
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת לַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן־עוֹבֵד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־עֲדָיָהוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָט בֶּן־זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִֽית׃
וַיָּסֹבּוּ בִּֽיהוּדָה וַיִּקְבְּצוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִכׇּל־עָרֵי יְהוּדָה וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיִּכְרֹת כׇּל־הַקָּהָל בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בֶן־הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עַל־בְּנֵי דָוִֽיד׃
רש״י
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת לַכֹּֽהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּֽים׃
רש״י
באי השבת. וגם יוצאי השבת כדכתיב בסמוך ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת המשמרות היו מתחדשות בשבת כהונה ולויה אחת יוצאה ואחת נכנסה ואז עכב יהוידע שם משמר היוצא עם משמר הנכנס וחלקן לשלשה חלקי':
of those coming in on the Sabbath And also those leaving on the Sabbath, as is written below (verse 8): “and each one took his men, those coming in on the Sabbath with those leaving on the Sabbath.” The watches were renewed on the Sabbath (See Taanith 2:6,7), viz. the priests and the Levites; one [watch] would leave and one would come in. Jehoiada detained the watch that was leaving with the watch that was coming in, and divided them into three divisions.
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד וְכׇל־הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית יְהֹוָֽה׃
רש״י
והשלשית בבית המלך. לשמור שלא יקבצו עליו להרוג אותו:
And a third shall be in the king’s palace to guard that they would not gather about him to assassinate him.
והשלישית. היא השנית:
and a third This is the second one.
בשער היסוד. ובמלכים (ב יא) כתיב ובשער סור וביומא ירושלמי מפורש ז' שמות היו לו לשער היסוד סור על שם שהיו מטהרים שם את המצורעים על בהן ידם ועל שם סורו טמא קראו למו (איכה ד׳:ט״ו):
in the Yesod Gate But in II Kings (ad loc.) it is written “the Sur Gate.” In Yoma Yerushalmi (in extant editions it is found in Erubin Yerushalmi 5:1) it is explained that the Yesod Gate had seven names: 1) the Sur Gate, because they would purify those smitten with zaraath there [by placing the blood of the guilt offering and the oil] on their thumbs, reminiscent of [the verse] (Lam. 4:15): “They called out to them: ‘Depart (סוּרוּ), unclean [ones]!’”
וְאַל־יָבוֹא בֵית־יְהֹוָה כִּי אִם־הַכֹּֽהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה וְכׇל־הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָֽה׃
רש״י
וכל העם ישמרו. שלא יבואו בית ה':
and all the people shall keep lest they enter the House of the Lord.
וְהִקִּיפוּ הַלְוִיִּם אֶת־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל־הַבַּיִת יוּמָת וִֽהְיוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתֽוֹ׃
רש״י
וכליו בידו. כלי מלחמתו בידו:
with his weapons in his hand His weapons in his hand.
וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם וְכׇל־יְהוּדָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת־אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃
רש״י
באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר. אותן מחלקות היוצאי' ללכת לבית' אלא עכבם שם עם הבאים דוגמא בלשכות פטורים כלומר פטורים היו מכל מלאכה שבעזרה כי אם לשמור הלשכות כי יומם ולילה חובה עליה' במלאכ' לשמור העזרות והלשכות לפיכך היו פטורים מכל שאר מלאכת העזרה:
of those coming in on the Sabbath with those leaving on the Sabbath, for he did not dismiss those divisions who were leaving to go home, but he detained them with those who were arriving. A similarity to [the word פָּטַר] is found in (I Chron. 9:33): “in the chambers, who are exempt (פְּטוּרִים)”; i.e., they were exempt from all work in the forecourt, for day and night it was incumbent upon them to perform the work to guard the forecourts and the chambers; they were therefore exempt from all other work in the forecourt.
וַיִּתֵּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת־הַֽחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּֽגִנּוֹת וְאֶת־הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִֽים׃
וַיַּעֲמֵד אֶת־כׇּל־הָעָם וְאִישׁ ׀ שִׁלְחוֹ בְיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד־כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִֽיב׃
רש״י
ואיש שלחו בידו. כלי זיינו כמו ובעד השלח דיואל:
and each one with his sword in his hand - Heb. שִׁלְחוֹ his weapon, like (Joel 2:8): “and upon the sword (הַשֶּׁלַח).”
וַיּוֹצִיאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
רש״י
את הנזר. היא העטרה שלקח דוד מרבת בני עמון כדכתיב (לעיל א' ך') ויקח דוד עטרת מלכם ותהי על ראש דוד ומשם והלאה היו מלכי יהודה מניחים אותה הנזר על ראשם:
the crown This is the crown that David took from Rabbah of the children of Ammon, as it is written (I Chron 20:2): “And David took the crown of Malkam off his head, etc., and it was on David’s head.” From then on, the kings of Judah would wear that crown on their heads.
ואת העדות. זה ספר תורה וכן הוא אומר (דברים י״ז:י״ט) וקרא בו כל ימי חייו ורבותינו אמרו הנזר זה העדות שכל הראוי למלכות הולמתו ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו:
and the testimony This is a Sepher Torah, and so Scripture states (Deut. 17:19): “and he shall read from it as long as he lives.” Our Sages stated (Abodah Zarah 4a), however, that the crown itself was the testimony, for it would not fit anyone unfit for the throne.
וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־קוֹל הָעָם הָרָצִים וְהַֽמְהַלְלִים אֶת־הַמֶּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל־הָעָם בֵּית יְהֹוָֽה׃
וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַֽל־עַמּוּדוֹ בַּמָּבוֹא וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל־הַמֶּלֶךְ וְכׇל־עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַמְשֽׁוֹרְרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל וַתִּקְרַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־בְּגָדֶיהָ וַתֹּאמֶר קֶשֶׁר קָֽשֶׁר׃ {ס}
רש״י
עומד על עמודו. כדאמר (לעיל ב') ויעמוד המלך על העמוד כי עשה שלמה כיור נחשת וגו' ויעמד עליו ויברך על ברכיו (שם) ועד היום מנהג כשמוועדים יחד עומד המלך או הדוכוס במקום גבוה כדי שיוכלו לראותו לשמוע את דברו:
standing on his stand as it says (above 6:12f.): “And he stood before the altar of the Lord, etc. for Solomon had made a copper laver, etc., and he stood on it and kneeled on his knees.” It is still customary today that when they assemble together, the king or the duke stands on a high place, so that they should be able to see him and hear his words.
קשר קשר. מרד מרד:
“Treason! Treason!” Rebellion! Rebellion!
וַיּוֹצֵא יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת ׀ פְּקוּדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל־מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ יוּמַת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן לֹא תְמִיתוּהָ בֵּית יְהֹוָֽה׃
רש״י
השדרות. פירוש מקום מבוא המלך מביתו לבית ה' לא ידעתי מה ל' שדרות ויונתן תרגם סידריא:
the ranks - Heb. הַשְּׂדֵרוֹת. Rashi (II Kings 11:8) explains: the place of the king’s entry from his palace to the House of the Lord. I do not know the origin of the word, and Jonathan rendered it as “rows” [like סְדָרִים].
והבא אחריה יומת. אל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר פן תמצא עוזרים מתחברים אליה:
and whoever follows her is to be put to death Do not allow her to go out by way of the exit of the forecourt to the city, lest she find helpers who will join her.
והבא אחריה. לעזרה:
and whoever follows her to her aid.
יומת. המיתוהו:
is to be put to death Put him to death.
וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא אֶל־מְבוֹא שַֽׁעַר־הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּהָ שָֽׁם׃ {פ}
רש״י
וישימו לה ידים. מקום לנוס:
And they made a place for her a place to escape.
וַיִּכְרֹת יְהֽוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כׇּל־הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לְעָם לַֽיהֹוָֽה׃
רש״י
ברית בינו ובין כל העם ובין המלך. שיהו כולם המלך והעם אחרי ה':
between himself and all the people and the king that all of them, the king and the people, should follow the Lord.
וַיָּבֹאוּ כׇל־הָעָם בֵּית־הַבַּעַל וַֽיִּתְּצֻהוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַֽמִּזְבְּחֽוֹת׃
וַיָּשֶׂם יְהוֹיָדָע פְּקֻדּוֹת בֵּית יְהֹוָה בְּיַד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל־בֵּית יְהֹוָה לְֽהַעֲלוֹת עֹלוֹת יְהֹוָה כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי דָוִֽיד׃
רש״י
פקדות. ממונים על זה להעלו' עולות וכל האמור בפרשה דוגמ' (ירמיהו כ׳:א׳) וישמע פשחור וגו' והוא פקיד נגיד בית ה':
appointees - Heb. פְּקֻדּוֹת, people appointed to offer burnt offerings and all that is mentioned in this chapter. An example is (Jer. 20:1): “And Pashhur heard, etc. and he was the chief officer (פָּקִיד) in the House of the Lord.”
וַֽיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים עַֽל־שַׁעֲרֵי בֵּית יְהֹוָה וְלֹא־יָבוֹא טָמֵא לְכׇל־דָּבָֽר׃
רש״י
ולא יבא טמא לכל דבר. אף היו פקידים שלא יניחו ליכנס בעזרה שום טמא משום צורך כל דבר:
so that no one who was unclean should enter for any matter There were also appointees [whose job it was] not to allow any unclean person to enter the forecourt for any reason.
וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת־הָאַדִּירִים וְאֶת־הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֵת ׀ כׇּל־עַם הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד אֶת־הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהֹוָה וַיָּבֹאוּ בְּתֽוֹךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָֽה׃
וַיִּשְׂמְחוּ כׇל־עַם־הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת־עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָֽרֶב׃
ויכרות כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך. שיהיו לעזרתו:
And the entire congregation enacted a covenant in the House of God with the king that they would support him.