דברי הימים ב כ״ג:ט״ז-כ״ד:ב׳

ברית בינו ובין כל העם ובין המלך. שיהו כולם המלך והעם אחרי ה':

between himself and all the people and the king that all of them, the king and the people, should follow the Lord.

פקדות. ממונים על זה להעלו' עולות וכל האמור בפרשה דוגמ' (ירמיהו כ׳:א׳) וישמע פשחור וגו' והוא פקיד נגיד בית ה':

appointees - Heb. פְּקֻדּוֹת, people appointed to offer burnt offerings and all that is mentioned in this chapter. An example is (Jer. 20:1): “And Pashhur heard, etc. and he was the chief officer (פָּקִיד) in the House of the Lord.”

ולא יבא טמא לכל דבר. אף היו פקידים שלא יניחו ליכנס בעזרה שום טמא משום צורך כל דבר:

so that no one who was unclean should enter for any matter There were also appointees [whose job it was] not to allow any unclean person to enter the forecourt for any reason.

כל ימי יהוידע. ובמלכים (ב' י"ב) כתיב כל ימיו אשר הורהו הכהן אבל לאחר שמת אז באו שרי המלך להשתחוות לו לעשותו קדש ובמדרש מפורש לפי שנטמן בבית קדש הקדשים ולא הוזק אמרו כדי אתה להיות אלוה:

all the days of Jehoiada And in II Kings (12:3) it is written: “all his days, [he did] that which Jehoiada the priest instructed him,” but after he died, the officers of the king came to prostrate themselves to him and to deify him (below verse 17). In the midrash (Exod. Rabbah 8:2, Tan. Buber, Va’era) it is explained that, because he hid in the Holy of Holies and was not harmed, they said, “You are fit to be a god.”