דברי הימים ב ל״א

איש כפי עבודתו. הכהנים לשרת והלוים להיות משוררים ושוערים וכל איש ואיש על עבודתו הנכונה:

each man according to his service the priests to minister, and the Levites to be singers and gate sentries, and every man at his proper service.

ומנת המלך מן רכושו לעלות וגו'. אשר נתן לעשות אותם (ברצון):

And the king’s portion from his possessions for the burnt-offerings, etc. which he (willingly) gave to perform them.

ויאמר לעם ליושבי ירושלים וגו'. למען יחזקו בתורת ה' יותר ברצון ועוד בעוד שיהא להם פרנסת' מזומנת יכלו לעשות ולעסוק בתורת ה' לפי שלא נתנה התורה אלא לאוכלי המן ושניים להם אוכלי תרומה:

And he commanded the inhabitants of Jerusalem, etc. in order that they be strengthened in the Law of the Lord with greater enthusiasm. Moreover, as long as their sustenance will be provided, they will be able to perform and occupy themselves with the Law of the Lord, because the Law was given only to those who ate manna, and secondly, to those who eat the heave-offering (Mechilta, Beshallach 17, Tanh. Beshallach 20).

וכפרץ הדבר. מפי המלך לתת מנת לכהנים והלוים הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש, דבש תמרים:

And when the word burst forth from the king’s mouth to give a portion to the priests and the Levites, the Children of Israel increased the first of corn, wine, oil, honey date honey.

וכל תבואת שדה. וכל אלו לא מתבואת השדה הם אלא כך מפורש במסכת נדרים בפרק הנוד' מן הירק הנודר מן הירק מותר בדלועים מתיב רב יוסף וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל וגו' ואי אמרת דגן כל דמדגן משמע מאי וכפרוץ וגומר אמר אביי לאתויי פירות האילן וירק עד אמר רבא תבואה לחוד ותבואת שדה לחוד:

and all the increase of the field But all these [aforementioned] are not of the grain of the field, but so it is explained in Tractate Nedarim, in the chapter, “Whoever vows [to abstain] from herbs, is permitted to partake of pumpkins,” (55a): Rav Josef questioned: “And when the word burst forth, the Children of Israel increased, etc.” Now if you say that all these [i.e., all plants that are stacked up] are included in the term דָּגָן, what is the meaning of “when the word burst forth”? Replied Abbaye: This is to include fruit of trees and vegetables....Replied Rava: תְּבוּאָה (grain) is one thing, and תְּבוּאַת שָׂדֶה (increase of the field) is another.

ומעשר קדשים המקודשים לה'. המעשר מן המעשר שהלוים נותנים לכהנים:

and the tithes of sacred things consecrated to the Lord the tithe of the tithe, which the Levites give the priests (Num. 18:25f.).

ויתנו ערמות ערמות. הוי"פין בלשון אשכנז דוגמא (שיר' ז') ערמות חטים:

and they gave many stacks עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת (houffen, Middle High German, heaps), an example is (Song 7:3): “a stack of (עֲרֵמַת) wheat.”

החלו הערמות ליסוד. כי תחילת דבר נקרא יסוד כמו יסוד הבית שהוא ראש לבנין ודומה לו (בעזרא ז׳:ט׳) הוא יסוד המעלה וגומר:

they commenced to lay the foundations of the stacks The beginning of anything is called a foundation, like the foundation of a house, which is the beginning of the structure, and like the verse in Ezra (7:9) “that is the commencement of (יְסֻד) the ascent, etc.”

ויברכו את ה'. שנתן בלב ישראל להפריש תרומותיהם ומעשרותיהם:

and they blessed the Lord Who inspired Israel to separate their heave-offerings and their tithes.

וידרש יחזקיהו. לפי שראה חזקיהו הערימות גדולות אמר בלבו שמא לא לקחו הכהני' והלוי' מהם ולא נגעו בהם שאם נגעו בהם איך נתרבו כל כך ותמה ודרש מהם על דבר הערימות על מה זה:

And Hezekiah demanded Since Hezekiah saw that the stacks were large, he said to himself, “Perhaps the priests and the Levites have not taken [their share] from them and have not touched them, for had they touched them, how could they be so large? Since he was puzzled, he questioned them concerning the stacks, “What is the reason for this?”

ויאמר אליו עזריהו. הוא היה בימי עוזיהו:

And Azariah...said to him He lived in the days of Uzziah.

מהחל התרומה לביא. אכלנו אכול ולא אכילת עראי אלא אכול ושבוע והותר ומה שאתה מתמה על שאכלנו ד' חדשים ואעפ"כ ערמותיהם כל כך גדולות זה הדבר כי ברך ה' את עמו ונתן להם תבואות הרבה לפיכך הרבה התרומות והמעשרות שלנו:

“From the beginning of bringing the heave-offering We have surely eaten, and not an incidental meal but we ate, were satisfied, and left over. Now what you are surprised about, that we ate four months, and nevertheless, their stacks are so large - this is because the Lord blessed His people and gave them abundant grains; therefore, they increased our heave-offerings and tithes.

והנותר. מן אכילתנו זה:

and what is left over from this eating of ours.

ההמון הזה. אשר אתה רואה ערמות ערמות:

is this abundance that you see: many stacks.

להכין לשכות בבית ה'. ולשום בהם התרומות:

to prepare the chambers in the House of the Lord in which to deposit the heave-offerings.

ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים. עם ייחוס טפם נשיהם בניהם ובנותיה' לכל אותו קהל היו מספיקין מזונותיהם מהתרומות ומעשרות הקדש, והתרומות והמעשרות כל אלו שאמרנו לאותן העומדים לשרת בעזרה וגם לבני אהרן הכהנים שלא הגיע משמרותם לשרת והם בשדה מגרש עריהם בכל עיר ועיר:

And the priests who traced their genealogy to the house of their fathers, and the Levites with the genealogy of their infants, their wives, their sons, and their daughters. They would supply their sustenance from the heave-offerings and the tithes for that entire congregation. All these whom we mentioned [would supply food] to those who stood in the forecourt, and also to the sons of Aaron, the priests whose watch had not yet come about in which to minister, and who were in the field of the open land of their cities, in every city.

אנשים אשר נקבו בשמות. למעלה (ב' ל"א) כנניהו ואחיו היו ממונים עליהם לקבל המנות התרומות והמעשרו' מאת ישראל לתת המנות לכל זכר בכהנים ולוים:

were men who were mentioned by names Above (verses 12ff.) Conaniah and his brethren were appointed over them to receive the portions: the heave-offerings and the tithes from the Israelites to distribute the portions to every male among the priests and the Levites

לכל זכר בכהנים. וגם לכל נשיהם בניהם ובנותיהם ומה שאמר כאן לכל זכר משום רבותא שאפי' לזכרים קטנים היו מספיקין כדלעיל (שם) לזכרים מבן שלש ומעלה וכ"ש שהיו מספיקין לנשיהם ולבניהם ולבנותיהם:

to every male among the priests and also to their wives, their sons, and their daughters. The Chronicler says “to every male” here to teach something remarkable, i.e., they would provide even to the young male children, as above (verse 16): “of the males from three years old and over,” and they would surely provide for their wives, sons and daughters.