תנ״ך
דברי הימים ב ל״ב
חלק מ: פתוחה: אחרי הדבריםפתוחה: אחר זהפתוחה: בימים ההםסתומה: ויתפלל יחזקיהוסתומה: וישלח יהוה
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָֽאֱמֶת הָאֵלֶּה בָּא סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וַיָּבֹא בִיהוּדָה וַיִּחַן עַל־הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת וַיֹּאמֶר לְבִקְעָם אֵלָֽיו׃
רש״י
וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי־בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיִּוָּעַץ עִם־שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת־מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַֽיַּעְזְרֽוּהוּ׃
וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַֽיִּסְתְּמוּ אֶת־כׇּל־הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת־הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ־הָאָרֶץ לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּֽים׃
וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת־כׇּל־הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל־הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת־הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּֽים׃
רש״י
ויחזק את המלוא. דוגמא (שמואל ב' ה') ויבן את המלוא:
and he reinforced the millo An example is (I Kings 11:27): “built the millo.”
ויעש שלח לרוב. כלי זיין דוגמת ואיש שלחו בידו (ד"ה ב' כ"ג פ"י כצ"ל יוש"ה) איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז):
and he made many swords - Heb. שֶׁלַח, weapons, similar to (above 23:10): “each one with his sword (שִׁלְחוֹ) in his hand”; (Neh. 4:17): “each man took his sword (שִׁלְחוֹ) to the water.”
וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל־הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל־רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל־לְבָבָם לֵאמֹֽר׃
חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּֽירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כׇּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּֽי־עִמָּנוּ רַב מֵֽעִמּֽוֹ׃
עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְעׇזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל־דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה׃ {פ}
אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל־לָכִישׁ וְכׇל־מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל־כׇּל־יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹֽר׃
כֹּה אָמַר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־מָה אַתֶּם בֹּטְחִים וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש״י
על מה אתם בוטחים. לפי שכתוב (במלכים ב' י"א) בה' אלהי ישראל בטח וגם כתיב שם וימרד במלך אשור לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי:
In what do you trust It is written (I Kings 18:5): “He trusted in the Lord God of Israel,” and it is also written there: (verse 7) “and he rebelled against the king of Assyria.” Therefore, he asked, “In what do you trust” that you have rebelled against me?
ויושבים במצור בירושלים. כדכתיב (כאן) למות ברעב ובצמא:
stay in the siege in Jerusalem as it is written (here): “to die by famine and thirst.”
הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ מַסִּית אֶתְכֶם לָתֵת אֶתְכֶם לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא לֵאמֹר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִכַּף מֶלֶךְ אַשּֽׁוּר׃
הֲלֹא־הוּא יְחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת־בָּמֹתָיו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּֽשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִֽירוּ׃
רש״י
הלא הוא יחזקיהו. הבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו ולא מוטב שיתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל (ל"ח) ויגדע את האשרה וגו' שהיו בנוים לשם אלהי ישראל:
Did not he - Hezekiah - who trusts in his God, did he not transgress? Now even if He had the ability to help him, He would not help him, because he sinned against Him, for he removed His high places and His altars, saying to Judah and to Jerusalem: Before one altar you shall prostrate yourselves Now is it not preferable that the Judeans prostrate themselves before one altar and the Jerusalemites before one, or two and more? What does one altar avail such a large people? For they thought that all those high places that he had removed, as above (31:1): “and cut off the asherim, etc.” were built in the name of the God of Israel.
הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֲיָכוֹל יָֽכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת־אַרְצָם מִיָּדִֽי׃
מִי בְּֽכׇל־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת־עַמּוֹ מִיָּדִי כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִֽי׃
רש״י
החרימו אבותי. פול מלך אשור ותגלת פלאסר:
whom my fathers destroyed Pul, the king of Assyria, and Tiglath-Pilneser.
וְעַתָּה אַל־יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל־יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל־תַּאֲמִינוּ לוֹ כִּֽי־לֹא יוּכַל כׇּל־אֱלוֹהַּ כׇּל־גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי אַף כִּי אֱֽלֹהֵיכֶם לֹא־יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִֽי׃
וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו עַל־יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְעַל יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּֽוֹ׃
וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵי הָֽאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹֽא־הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹֽא־יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִֽי׃
רש״י
וספרים כתב לחרף לה' אלהי. ובמלכי' (ב' י"ט) ובישעיה (ל"ז) כתיב ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה':
And he wrote letters to blaspheme the Lord, the God of Israel And in II Kings (19:14) and in Isaiah (37:14) it is written: “And Hezekiah took the letters from the hand of the messengers and read it; he went up to the House of the Lord, and Hezekiah spread it out before the Lord.”
וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל־גָּדוֹל יְהוּדִית עַל־עַם יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר עַל־הַחוֹמָה לְיָֽרְאָם וּֽלְבַהֲלָם לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת־הָעִֽיר׃
רש״י
בקול גדול יהודית וגו'. ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה:
with a loud voice in Judean, etc. to frighten them and to terrify them Here he relates the matter in generalities, but in II Kings (19) and in Isaiah (37) it is thoroughly elaborated upon.
וַֽיְדַבְּרוּ אֶל־אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָֽם׃ {ס}
רש״י
וידברו אל אלהי ירושלים. מי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים:
And they spoke of the God of Jerusalem The author of this Book complains about the villain Sennacherib, who blasphemed the living God.
כעל אלהי עמי הארץ. שהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו' כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:
as of the gods of the peoples of the land which are the handiwork of man, and they compared the God, our Maker, Who formed everything, to the gods of the peoples, who are their own handiwork, as is written above (v. 14): “Who is it among all the gods of, etc. that your God should be able to save you from my hand?”
וַיִּתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וִישַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל־זֹאת וַֽיִּזְעֲקוּ הַשָּׁמָֽיִם׃ {ס}
רש״י
ויתפלל יחזקיהו. במלכים ובישעיה מפורשת התפילה:
And Hezekiah... prayed In II Kings (19:15–19) and in Isaiah (37:15–19) the prayer is delineated.
וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כׇּל־גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשׇׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו (ומיציאו) [וּמִיצִיאֵי] מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָֽרֶב׃
רש״י
ומיציאי מעיו. כדכתיב (שם) ובניו הכוהו בחרב:
and some of his own issue as it is written (Isa. 37:38): “and his sons slew him with the sword.”
וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה אֶת־יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת ׀ יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וּמִיַּד־כֹּל וַֽיְנַהֲלֵם מִסָּבִֽיב׃
וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַֽיהֹוָה לִירוּשָׁלַ͏ִם וּמִגְדָּנוֹת לִֽיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כׇל־הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי־כֵֽן׃ {פ}
בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה יְחִזְקִיָּהוּ עַד־לָמוּת וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהֹוָה וַיֹּאמֶר לוֹ וּמוֹפֵת נָתַן לֽוֹ׃
רש״י
ויתפלל אל ה'. כדמפורש במלכים:
and he prayed to the Lord as is delineated in II Kings (20:3).
ויאמר לו. מה האות:
and he spoke to him What is the sign?
ומופת נתן לו. וזה לך האות הכל מפורש שם:
and he gave him a sign (ibid. verse 9ff.) “This is your sign, etc.” Everything is delineated there.
וְלֹֽא־כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַֽיְהִי עָלָיו קֶצֶף וְעַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש״י
ולא כגמול עליו השיב. לא כמו שגמל הקב"ה על יחזקיהו שרפאוהו השיב לו יחזקיהו:
But...did not repay Him according to that which He had bestowed upon him Hezekiah did not repay the Holy One, blessed be He in accordance with that which He had bestowed upon him by healing him.
כי גבה לבו. שהראה את כל בית נכותו וגו' עד ובכל ממשלתו:
for his heart became haughty as it is written (ibid. 20:13): “and he showed them his entire treasure-house...and in all his kingdom.”
ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלים. על זאת והכותב הספר הזה קצרו כאן לפי שכתוב במלכים ובישעיה:
and there was wrath upon him and upon Judah and Jerusalem because of this, and the author of this Book abridged it here because it is described in II Kings (20) and in Isaiah (39).
וַיִּכָּנַע יְחִזְקִיָּהוּ בְּגֹבַהּ לִבּוֹ הוּא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם וְלֹא־בָא עֲלֵיהֶם קֶצֶף יְהֹוָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּֽהוּ׃
רש״י
ויכנע יחזקיהו בגובה לבו. כדכתיב שם ויאמר חזקיה אל ישעיה טוב וגומר וכשנכנע לא בא עליהם הקצף בימיו:
And Hezekiah became humbled when his heart was haughty as it is written there: “And Hezekiah said to Isaiah: [The word of the Lord that you have spoken is] good.” And when he became humble, the wrath did not come upon them in his days.
וַיְהִי לִיחִזְקִיָּהוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאֹצָרוֹת עָֽשָׂה־לוֹ לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּֽה׃
רש״י
ולכל כלי חמדה. עשה מיני אוצרות:
and for all precious vessels he made various kinds of treasure-houses.
וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר וְאֻֽרָוֺת לְכׇל־בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרֹֽת׃
רש״י
ומסכנות לתבואת. על אוצרות התבואה נופל לומר מסכנות בכל מקום כמו (שמות א) ערי מסכנות לפרעה וכן לעיל (ב ח) ויבן תדמר במדבר ואת כל ערי מסכנות אשר בנה בחמת ועל כרחך לצורך תבואה שבמדבר לא היה לו לאצור זהב וכסף:
And storehouses for the increase Regarding storehouses of increase [of grain] it is appropriate to use the term מִסְכְּנוֹת, storehouses, in all places, like (Exod. 1:11): “store cities (עָרֵי מִסְכְּנוֹת) for Pharaoh,” and so, (above 8:4): “And he built Tadmor in the desert and all the store cities (עָרֵי מִסְכְּנוֹת) that he built in Hamath,” and perforce, they were for grain, because in the desert he did not have to store gold and silver.
וארות לכל בהמה ובהמה. איצטבלאות גדולות:
and stalls for all kinds of beasts - Heb. וְאֻרָוֹת, large stables.
וְעָרִים עָשָׂה לוֹ וּמִקְנֵה־צֹאן וּבָקָר לָרֹב כִּי נָֽתַן־לוֹ אֱלֹהִים רְכוּשׁ רַב מְאֹֽד׃
וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת־מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָֽעֶלְיוֹן וַֽיַּישְּׁרֵם לְמַֽטָּה־מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃
רש״י
ויישרם למטה מערבה. הנהיגם דרך ישר למטה מערבה לעיר דוד:
and he led them straight down on the west He led them along a straight way down on the west to the City of David.
וְכֵן בִּמְלִיצֵי ׀ שָׂרֵי בָבֶל הַֽמְשַׁלְּחִים עָלָיו לִדְרֹשׁ הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר הָיָה בָאָרֶץ עֲזָבוֹ הָאֱלֹהִים לְנַסּוֹתוֹ לָדַעַת כׇּל־בִּלְבָבֽוֹ׃
רש״י
וכן במליצי. שלוחי דוגמא (ראשית מ"ב) כי המליץ בינותם על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב"ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו:
And so, because of the emissaries of Heb. בִּמְלִיצֵי, messengers, similar to (Gen. 42:23): “for the interpreter (הַמֵּלִיץ) was between them” because the messenger is the liaison between the sender and the one to whom he is sent. This is related to the verse that states: “and Hezekiah prospered in all his work,” and after all this good, which the Holy One, blessed be He, had bestowed on him, God forsook him to test him, to know what was in his heart through the emissaries of the officers of Babylon, who were sent to him.
לדרוש המופת אשר היה בארץ. לא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש:
to seek the sign that was in the land He did not stand up to the test, and he showed them the weakness of his whole house. The verse is to be explained as if the phrases are reversed.
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ וַחֲסָדָיו הִנָּם כְּתוּבִים בַּחֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא עַל־סֵפֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם־אֲבֹתָיו וַֽיִּקְבְּרֻהוּ בְּֽמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי־דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ־לוֹ בְמוֹתוֹ כׇּל־יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּֽיו׃ {פ}
רש״י
במעלה. במיטב כמפורש בסוף פרק קמא דבבא קמא:
in the best - Heb. בְּמַעֲלֵה, in the best, as is explained at the end of the first chapter of Baba Kamma (16b).
אחרי הדברים והאמת האלה וגו'. ויאמר לבקעם כמו לבקעם כמו (עמוס ב') על מכרם בכסף כמו מכרם וסמוך ליה (שם) על בקעם הרות הגלעד ופתרונו ודוגמא (ישעיה ז') ונבקיענה, ויבקע עצי העולה (בראשי' כה):
After these deeds of integrity, etc. and planned to make a breach therein - Heb. לְבִקְעָם like לְבָקְעָם like (Amos 2: “For selling (מִכְרָם) [an innocent man] for money,” like (מָכְרָם) and adjacent to that, (ibid. 1:13): “Because they ripped up (בִּקְעָם) the pregnant women of Gilead,” and its meaning and examples of it are (Isa. 7:6): “and let us breach its walls (וְנַבְקְעֶנָה),” and (Gen. 22:3): “Then he split (וַיְבַקַּע) wood for the burnt-offering.”