תנ״ך
דברי הימים ב ל״ב:ט׳-י״ט
חלק מ: פרק ל״ב
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל־לָכִישׁ וְכׇל־מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל־כׇּל־יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹֽר׃
כֹּה אָמַר סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל־מָה אַתֶּם בֹּטְחִים וְיֹשְׁבִים בְּמָצוֹר בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש״י
ויושבים במצור בירושלים. כדכתיב (כאן) למות ברעב ובצמא:
stay in the siege in Jerusalem as it is written (here): “to die by famine and thirst.”
הֲלֹא יְחִזְקִיָּהוּ מַסִּית אֶתְכֶם לָתֵת אֶתְכֶם לָמוּת בְּרָעָב וּבְצָמָא לֵאמֹר יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יַצִּילֵנוּ מִכַּף מֶלֶךְ אַשּֽׁוּר׃
הֲלֹא־הוּא יְחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת־בָּמֹתָיו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּֽשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִֽירוּ׃
רש״י
הלא הוא יחזקיהו. הבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו ולא מוטב שיתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל (ל"ח) ויגדע את האשרה וגו' שהיו בנוים לשם אלהי ישראל:
Did not he - Hezekiah - who trusts in his God, did he not transgress? Now even if He had the ability to help him, He would not help him, because he sinned against Him, for he removed His high places and His altars, saying to Judah and to Jerusalem: Before one altar you shall prostrate yourselves Now is it not preferable that the Judeans prostrate themselves before one altar and the Jerusalemites before one, or two and more? What does one altar avail such a large people? For they thought that all those high places that he had removed, as above (31:1): “and cut off the asherim, etc.” were built in the name of the God of Israel.
הֲלֹא תֵדְעוּ מֶה עָשִׂיתִי אֲנִי וַאֲבוֹתַי לְכֹל עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הֲיָכוֹל יָֽכְלוּ אֱלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת לְהַצִּיל אֶת־אַרְצָם מִיָּדִֽי׃
מִי בְּֽכׇל־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶחֱרִימוּ אֲבוֹתַי אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל אֶת־עַמּוֹ מִיָּדִי כִּי יוּכַל אֱלֹהֵיכֶם לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִֽי׃
רש״י
החרימו אבותי. פול מלך אשור ותגלת פלאסר:
whom my fathers destroyed Pul, the king of Assyria, and Tiglath-Pilneser.
וְעַתָּה אַל־יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל־יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל־תַּאֲמִינוּ לוֹ כִּֽי־לֹא יוּכַל כׇּל־אֱלוֹהַּ כׇּל־גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי אַף כִּי אֱֽלֹהֵיכֶם לֹא־יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִֽי׃
וְעוֹד דִּבְּרוּ עֲבָדָיו עַל־יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְעַל יְחִזְקִיָּהוּ עַבְדּֽוֹ׃
וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵי הָֽאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹֽא־הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹֽא־יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִֽי׃
רש״י
וספרים כתב לחרף לה' אלהי. ובמלכי' (ב' י"ט) ובישעיה (ל"ז) כתיב ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה':
And he wrote letters to blaspheme the Lord, the God of Israel And in II Kings (19:14) and in Isaiah (37:14) it is written: “And Hezekiah took the letters from the hand of the messengers and read it; he went up to the House of the Lord, and Hezekiah spread it out before the Lord.”
וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל־גָּדוֹל יְהוּדִית עַל־עַם יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר עַל־הַחוֹמָה לְיָֽרְאָם וּֽלְבַהֲלָם לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת־הָעִֽיר׃
רש״י
בקול גדול יהודית וגו'. ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה:
with a loud voice in Judean, etc. to frighten them and to terrify them Here he relates the matter in generalities, but in II Kings (19) and in Isaiah (37) it is thoroughly elaborated upon.
וַֽיְדַבְּרוּ אֶל־אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָֽם׃ {ס}
רש״י
וידברו אל אלהי ירושלים. מי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים:
And they spoke of the God of Jerusalem The author of this Book complains about the villain Sennacherib, who blasphemed the living God.
כעל אלהי עמי הארץ. שהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו' כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:
as of the gods of the peoples of the land which are the handiwork of man, and they compared the God, our Maker, Who formed everything, to the gods of the peoples, who are their own handiwork, as is written above (v. 14): “Who is it among all the gods of, etc. that your God should be able to save you from my hand?”
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: אחרי הדברים פרשה פתוחה
- פתוחה: בימים ההם פרשה פתוחה
- פרק ל״ב
על מה אתם בוטחים. לפי שכתוב (במלכים ב' י"א) בה' אלהי ישראל בטח וגם כתיב שם וימרד במלך אשור לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי:
In what do you trust It is written (I Kings 18:5): “He trusted in the Lord God of Israel,” and it is also written there: (verse 7) “and he rebelled against the king of Assyria.” Therefore, he asked, “In what do you trust” that you have rebelled against me?