דברי הימים ב ל״ג:א׳-ט׳

בירושלים יהיה שמי לעולם. הפסוק קובל זה מנשה שבנה מזבחו' לעכומ"ז בבית שאמר הקב"ה אני רוצה שישכון שמי שם וגם פסוק שאמר בסמוך לשון קובלנא הוא, וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים וגו'. וגם הפסוק ולא אוסיף להסיר את רגל:

“In Jerusalem, My name shall be forever” Scripture decries Manasseh, who built altars to pagan deities in the very House concerning which the Holy One, blessed be He, said, “I wish My name to rest there.” The verse stated after this (verse 7) is also an expression of decrying: “And he placed the graven image of the idol that he made in the House of God, concerning which, etc.” And also the verse (8): “And I will not continue to remove Israel’s feet, etc.”

ועשה אוב וידעוני. מלא בוי"ו לפי שהרבה לעשות והוא הוסיף על פסל הסמל אשר עשה:

and those who divine by the jidoa bone - Heb. יִדְּעוֹנִי spelled in full with a “vav,” because he did much [evil], and he added to the graven image of the idol that he made. They would take the bone of an animal known as jidoa, and place it in their mouths, whence it would speak.

לעילום. לעולם:

forever - Heb. לְעֵילוֹם, [a variant of] לְעוֹלָם.

ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל. מוסב על פסוק של מעלה והכל קובלנא הוא כלומר הקב"ה אומר כך אמרתי אל דוד ואל שלמה בבית הזה אשים שמי שם לעולם וגם הבטחתים לא אוסיף להסיר רגל ישראל מעל האדמה רק אם ישמרו וגו' ועתה ויתע מנשה וגו' נמצא שעל ידו נסתלקה שכינה וגם אנו עדיין בגלות על ידו:

And I will not continue to remove Israel’s feet This refers back to the above verse, and all is a complaint; i.e., the Holy One, blessed be He, said, “So I said to David and to Solomon, ‘In this House I will place My name forever,’ and I also promised him, ‘And I will not continue to remove Israel’s feet from the land, if they will but observe, etc.’” But now And Manasseh led astray, etc. Because of him the Shechinah departed, and we are also still in exile because of him.