תנ״ך
דברי הימים ב ל״ד
חלק מ: פתוחה: בן שמונהפתוחה: ובשנת שמונהסתומה: והאנשים עשיםסתומה: כה אמרסתומה: כה אמרסתומה: וישלח המלך
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
בֶּן־שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יֹאשִׁיָּהוּ בְמׇלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו וְלֹא־סָר יָמִין וּשְׂמֹֽאול׃
וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמׇלְכוֹ וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר הֵחֵל לִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לְטַהֵר אֶת־יְהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם מִן־הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכֽוֹת׃
רש״י
החל לטהר את יהודה וירושלם. מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה (ב' ל"ג) וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו':
he started to purge Judah and Jerusalem of the high places, the asherim that Manasseh had made and that Amon his son had renewed, as above (33:3): “And he rebuilt the high places that Hezekiah his father had demolished, etc.”
וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר־לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת שִׁבַּר וְהֵדַק וַיִּזְרֹק עַל־פְּנֵי הַקְּבָרִים הַזֹּבְחִים לָהֶֽם׃
רש״י
והחמנים. צורות חמה:
and the sun images images of the sun.
אשר למעלה. שהושיבו למעלה מהם גבוה כנגד החמה ומשתחוי' לו כל זה עשה מנשה כדכתיב לעיל (שם) וישתחוה לכל צבא השמים ויעבוד אות':
that were above That they had placed above them, on high, opposite the sun, and they would prostrate themselves to it. Manasseh had done all this, as it is written above (33:3): “and he prostrated himself to the entire host of the heaven, and he worshipped them.”
ויזרוק על פני הקברים. כאן נתקיים מה שאמר לירבעם (במלכים א' י"ג) כה אמר ה' הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך עצמות אדם את כהני הבמות המקטרים:
and he cast them upon the graves Here was fulfilled what he said to Jeroboam, (I Kings 13:2): “so said the Lord, ‘Behold a son will be born to the house of David, Josiah will be his name, and upon you will he sacrifice, etc., and human bones, etc.’”
וְעַצְמוֹת כֹּֽהֲנִים שָׂרַף עַל־[מִזְבְּחוֹתָם] (מזבחותים) וַיְטַהֵר אֶת־יְהוּדָה וְאֶת־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן וְעַד־נַפְתָּלִי (בחר בתיהם) [בְּחַרְבֹתֵיהֶם] סָבִֽיב׃
רש״י
ובערי מנשה ואפרים וגו'. מאותן עוללות שנשתיירו מחרב ומשבי סנחריב:
And in the cities of Manasseh and Ephraim, etc. from those “gleanings” [survivors] who survived the sword and the captivity of Sennacherib.
בחרבותיהם. בהר בתיהם כתוב לפי שלא היו כי אם עוללות מעט נתייראו לישב בשפלה כי אם לקבוע בהר בתיהם:
with their instruments of destruction Since they were but few “gleanings,” they feared to live in the lowland and established their houses on the mountain (בְּחַר בָּתֵּיהֶם).
וַיְנַתֵּץ אֶת־הַֽמִּזְבְּחוֹת וְאֶת־הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק וְכׇל־הַחַמָּנִים גִּדַּע בְּכׇל־אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיָּשׇׁב לִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ {פ}
וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְמׇלְכוֹ לְטַהֵר הָאָרֶץ וְהַבָּיִת שָׁלַח אֶת־שָׁפָן בֶּן־אֲצַלְיָהוּ וְאֶת־מַעֲשֵׂיָהוּ שַׂר־הָעִיר וְאֵת יוֹאָח בֶּן־יֽוֹאָחָז הַמַּזְכִּיר לְחַזֵּק אֶת־בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהָֽיו׃
רש״י
המזכיר. בכל מקום שכתוב סופר כתוב בסמוך מזכיר שהיה לכל מלך סופר לכתוב כל המאורע לו במלכות בין טוב בין רע ויהי לו מזכיר יושב אצל הסופר להזכיר כל דבר ודבר והסופר כותב על פיו:
the recorder Wherever a scribe is mentioned, a recorder is mentioned in close proximity, for every king had a scribe to write everything that occurred in the kingdom, whether favorable or unfavorable, and he had a recorder sitting beside the scribe, to mention every incident, and the scribe would write according to what he told him.
וַיָּבֹאוּ אֶל־חִלְקִיָּהוּ ׀ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַֽיִּתְּנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית־אֱלֹהִים אֲשֶׁר אָסְפֽוּ־הַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי הַסַּף מִיַּד מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וּמִכֹּל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וּמִכׇּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן (וישבי) [וַיָּשׁוּבוּ] יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש״י
אשר אספו הלוים שומרי הסף וגו'. בחרבותיהם סביב:
which the Levites who guarded the threshold had gathered from the hands of Manasseh and Ephraim, etc. from their ruins round about.
וַֽיִּתְּנוּ עַל־יַד עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עֹשִׂים בְּבֵית יְהֹוָה לִבְדּוֹק וּלְחַזֵּק הַבָּֽיִת׃
רש״י
לבדוק ולחזק. לראות את ערות הארץ (ראשית מ"ב) מתרגמינן ולמחזי ית בדקא דארעא:
to mend and repair - Heb. לִבְדוֹק. (Gen 42:9): “to see the nakedness (עֶרְוַת) of the land,” is translated into Aramaic as “to see the crack (בִּדְקָא)” of the land.
וַֽיִּתְּנוּ לֶחָֽרָשִׁים וְלַבֹּנִים לִקְנוֹת אַבְנֵי מַחְצֵב וְעֵצִים לַֽמְחַבְּרוֹת וּלְקָרוֹת אֶת־הַבָּתִּים אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ מַלְכֵי יְהוּדָֽה׃ {ס}
רש״י
ועצים למחברות. שפנגי"ן בלשון אשכנ"ז:
and wood for the couplings - Spangen in Middle High German, clasps.
ולקרות. טרבי"ר בלע"ז:
and to make beams - Traver in Old French, to provide with beams.
וְהָאֲנָשִׁים עֹשִׂים בֶּאֱמוּנָה בַּמְּלָאכָה וַעֲלֵיהֶם ׀ מֻפְקָדִים יַחַת וְעֹבַדְיָהוּ הַלְוִיִּם מִן־בְּנֵי מְרָרִי וּזְכַרְיָה וּמְשֻׁלָּם מִן־בְּנֵי הַקְּהָתִים לְנַצֵּחַ וְהַלְוִיִּם כׇּל־מֵבִין בִּכְלֵי־שִֽׁיר׃
רש״י
לנצח. רומי"ש טרי"ר בלע"ז וכן (עזרא ג׳:ט׳) לנצח על המלאכה וכן שש מאות מנצחים לעיל (ב' ב'):
to direct - Heb. לְנַצּחַ, lemestriyer, to direct, supervise, and so (Ezra 3:8): “to direct (לְנַצּחַ) the work of the House of the Lord,” and likewise (above 2:17): “and six hundred overseers (מְנַצּחִים) .”
והלוים כל מבין. בכל מקום אמור לענין שירה הבנה וכן למעלה (א' כ"ה) כשהפילו גורלות כתיב כקטן כגדול מבין עם תלמיד וכן (שם) כל המבין בכלי שיר וכתיב וכנניהו (לעיל א' ט"ו) שר הלוים וגומר כי מבין הוא והיה ממונה עליהם ליסר במשא היאך ישאו כי מבין הוא:
and the Levites, all who were expert - Heb. מֵבִין. The term expertise (הֲבָנָה) is universally mentioned regarding song, and so above (I Chron. 25:8), when they cast lots, it is written: “like the small one so the great one, expert (מֵבִין) with pupil.” And likewise, (ibid. verse 7): “trained in song to the Lord: every expert (מֵבִין),” and it is written (ibid. 15:22): “And Chananiah, the leader of the Levites, etc., because he was an expert (מֵבִין),” and he was appointed over them to chastise [them] in raising [the voice], how they should raise [their voice], because he was an expert (מֵבִין).
וְעַל הַסַּבָּלִים וּֽמְנַצְּחִים לְכֹל עֹשֵׂה מְלָאכָה לַעֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּמֵֽהַלְוִיִּם סוֹפְרִים וְשֹׁטְרִים וְשׁוֹעֲרִֽים׃
רש״י
ומהלוים סופרים. לכתוב את הכסף המובא בית ה', והיאך גבו אותו:
and of the Levites, scribes to write down the [amount of] silver brought to the House of the Lord and how they had collected it.
ושוטרים. במלאכה:
and officers over the work.
וּבְהוֹצִיאָם אֶת־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהֹוָה מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן אֶת־סֵפֶר תּוֹרַת־יְהֹוָה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
רש״י
את ספר תורת ה' ביד משה. משנה תורה:
the Scroll of the Law of the Lord by the hand of Moses the Book of Deuteronomy.
וַיַּעַן חִלְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶל־שָׁפָן הַסּוֹפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּהוּ אֶת־הַסֵּפֶר אֶל־שָׁפָֽן׃
רש״י
ויתן חלקיהו את הספר אל שפן. שהרי על הסופר לקרות את הכל לפני המלך:
and Hilkiah gave the scroll to Shaphan because it was the scribe’s duty to read everything before the king.
וַיָּבֵא שָׁפָן אֶת־הַסֵּפֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב עוֹד אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר־נִתַּן בְּיַד־עֲבָדֶיךָ הֵם עֹשִֽׂים׃
רש״י
וישב עוד את המלך דבר. שמתחלה השיב למלך שליחותו ששלחו המלך לחזק בית ה' אלהיו כמו שכתוב למעלה שלח את שפן בן אצליהו וגו':
and he further brought back word to the king for he first reported to the king about the errand that the king had sent him on to repair the House of the Lord his God, as is written above (verse 8): “he sent Shaphan the son of Azaliah, etc.”
וַיַּתִּיכוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְּבֵית־יְהֹוָה וַֽיִּתְּנוּהוּ עַל־יַד הַמֻּפְקָדִים וְעַל־יַד עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָֽה׃
רש״י
ויתיכו. ויציקו כמו (ראשית כ"א) ויצוק שמן ומתרגמינן ואתיך:
And they poured - Heb. וַיַּתִּיכוּ, they poured, like (Gen. 28:18): “and he poured (וַיִּצֹק) oil” and the Targum renders: וְאַתִּיךְ
וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסּוֹפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַיִּקְרָא־בוֹ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ׃
רש״י
ויגד שפן הסופר. אחר שהשיב המלך דבר משליחותו הגיד לו שליחות של חלקיהו הכהן ויקרא את הספר לפניו:
And Shaphan the scribe told the king After bringing back word to the king regarding his errand, he gave him the message of Hilkiah the priest, and read the scroll before him.
וַֽיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֵת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָֽיו׃
רש״י
ויקרע את בגדיו. כששמע שהיו קורין (דברים כ״ח:ל״ו) יולך ה' אותך ואת מלכך וגומר ודרש בעצמו אשר תקים עליך העם המליכו ולא נביא על פי הדבור:
that he rent his garments When he heard them reading (Deut. 28:36): “The Lord will lead you and the king, etc.,” he interpreted [the following words] as referring to himself: “whom you will appoint over yourself.” The people had made him king, and he was not a prince by the word [of God].
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ וְאֶת־אֲחִיקָם בֶּן־שָׁפָן וְאֶת־עַבְדּוֹן בֶּן־מִיכָה וְאֵת ׀ שָׁפָן הַסּוֹפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶֽבֶד־הַמֶּלֶךְ לֵאמֹֽר׃
לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת־יְהֹוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הַנִּשְׁאָר בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה עַל־דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר נִמְצָא כִּֽי־גְדוֹלָה חֲמַת־יְהֹוָה אֲשֶׁר נִתְּכָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹֽא־שָׁמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת־דְּבַר יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת כְּכׇל־הַכָּתוּב עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּֽה׃
רש״י
אשר נתכה בנו. לפי שהחמה היא אש נופל עליה לשון נתוך ודוגמתו למטה ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה:
which has been poured upon us Since wrath is [compared to] fire, the term pouring applies to it, and a similar instance is below (verse 25): “My wrath shall be poured down upon this place, and it shall not be quenched.”
וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ וַאֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ אֶל־חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת ׀ שַׁלֻּם בֶּן־[תׇּקְהַת] (תוקהת) בֶּן־חַסְרָה שׁוֹמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַ͏ִם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ כָּזֹֽאת׃
רש״י
אל חולדה הנביאה. רבותינו דרשו לפי כי האשה רחמנית יותר מן האיש לכן לא שלח אל ירמיהו הנביא:
to Huldah the prophetess Our Sages (Meg. 14b) explained that since a woman is more merciful than a man, he did not send them to Jeremiah the prophet.
שומר הבגדים. אם תרצה לומר או בגדי כהונה או בגדי מלכות:
the keeper of the raiment If you wish, you may say that this is either the priestly raiment or the royal raiment.
יושבת בירושלים במשנה. שני חומות היו לעיר והיא יושבת בין שני החומות ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה כי לשכה אתת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות:
and she was sitting in Jerusalem in the study-hall - Heb. בַּמִּשֶׁנֶה. The city had two walls, and she lived between the two walls. The Targum renders: in the study-hall. The meaning is: in the place of Torah, for Huldah had a chamber adjacent to the Chamber of Hewn Stone. The Chamber of Huldah was open to the outside and closed toward the Sanhedrin in the Chamber of Hewn Stone. So it is written in Tractate Middoth (unknown) because of modesty.
וַתֹּאמֶר לָהֶם כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָֽי׃ {ס}
רש״י
אמרו לאיש. לפי שרצה להפסיק חזון העם על המקום הזה ועל יושביו וכששילם אותו חזון אז מבאר הטיב ואל מלך יהודה השולח אתכם ומקצר נבואת המקום ויושביו ומסלקו ותופשו בנבואת המלך שהוא מרובה:
Say to the man He wished to interrupt the prophecy of the people “upon this place and upon its inhabitants,” and when he finished that prophecy, he then delineates, “And concerning the king of Judah, who sent you,” and he deals briefly with the prophecy of the palace and its inhabitants and puts it aside and focuses upon the prophecy of the king, which is long.
כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֽוֹשְׁבָיו אֵת כׇּל־הָֽאָלוֹת הַכְּתוּבוֹת עַל־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָֽרְאוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ יְהוּדָֽה׃
תַּחַת ׀ אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי (ויקטירו) [וַֽיְקַטְּרוּ] לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם וְתִתַּךְ חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּֽה׃
וְאֶל־מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרוֹשׁ בַּיהֹוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו {ס} כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָֽעְתָּ׃
יַעַן רַךְ־לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע ׀ מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים בְּשׇׁמְעֲךָ אֶת־דְּבָרָיו עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹשְׁבָיו וַתִּכָּנַע לְפָנַי וַתִּקְרַע אֶת־בְּגָדֶיךָ וַתֵּבְךְּ לְפָנָי וְגַם־אֲנִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
הִנְנִי אֹסִפְךָ אֶל־אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־קִבְרוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא־תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל־יֹֽשְׁבָיו וַיָּשִׁיבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּבָֽר׃ {ס}
רש״י
ונאספת אל קברותיך בשלום. והלא נהרג אלא בשלום מזה שלא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל יושביו כלומר חורבן הבית:
and you shall be gathered to your graves in peace But was he not slain? It [means] in peace from this, that your eyes will not see all the evil that I am bringing upon this place and upon its inhabitants, i.e., the destruction of the Temple.
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיֶּאֱסֹף אֶת־כׇּל־זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית־יְהֹוָה וְכׇל־אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְהַכֹּֽהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכׇל־הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד־קָטָן וַיִּקְרָא בְאׇזְנֵיהֶם אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהֹוָֽה׃
רש״י
ספר הברית. הרי כל החרדה שחרד המלך על שנמצא כתוב (שם) יולך ה' אותך וראה שקראה התורה אותה ברית (שם) אלה דברי הברית ולכך אף הוא כרת ברית וראה כתוב בסמוך אחריו (שם ל"ט) ושמרתם את דברי וגו' ושמרתם אותם גם ראה יאשיהו כתוב בסמוך אתם נצבים היום כולכם וגו' עד טפכם נשיכם עד לעברך בברית עד כורת עמך היום אמר אף באותו דוגמא אכרות אף אני ברית ששם כתוב אתם נצבים וגו' אף אני ויעמד כל העם הנמצא בירושלים מקטן ועד גדול:
the Scroll of the Covenant All the fright that the king experienced was due to the words (Deut. 28: 36): “The Lord will lead you,” and he saw that the Torah called it a covenant: “These are the words of the covenant.” Therefore, he too enacted a covenant and saw written immediately following it (ibid. 29:8): “And you shall keep the words, etc., and practice them.” Josiah also saw written immediately following (ibid. verses 9ff.): “You are standing today, all of you, etc....your children, your wives...that you should pass into the covenant...enacts with you today.” He said, “In such a manner, I too shall enact a covenant, for there it is written: ‘You are standing, etc.’ I too [will do so], ‘And he caused all those found in Jerusalem, both small and great, to stand.’”
וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל־עׇמְדוֹ וַיִּכְרֹת אֶֽת־הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה וְלִשְׁמוֹר אֶת־מִצְוֺתָיו וְעֵדְוֺתָיו וְחֻקָּיו בְּכׇל־לְבָבוֹ וּבְכׇל־נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת־דִּבְרֵי הַבְּרִית הַכְּתוּבִים עַל־הַסֵּפֶר הַזֶּֽה׃
רש״י
בכל לבבו ובכל נפשו וגו'. אשר מצא שם כתוב (שם ל') ושבת עד ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:
with all his heart and with all his soul as he found written there, (Deut. 30:2): “And you will return to the Lord your God, etc. with all your heart and with all your soul.”
ויעמוד המלך על עמדו. ל' נצבים:
in his place An expression of נִצָּבִים, standing.
וַיַּעֲמֵד אֵת כׇּל־הַנִּמְצָא בִירוּשָׁלַ͏ִם וּבִנְיָמִן וַֽיַּעֲשׂוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם כִּבְרִית אֱלֹהִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶֽם׃
רש״י
כברית אלהים אלהי אבותיהם. ככל אותן שכתוב שם אלהי אבותיהם לפיכך כתיב כאן אלהי אבותיהם שכרת לאבותם במדבר וכל ברית שלשם על עבודת כוכבים דכתיב (שם כט) ותראו את שקוציהם וגו' עד פונה היום מעם ה' לפיכך ויסר יאשיהו את כל התועבות וגו':
according to the covenant of God, the God of their forefathers According to all that which is written there: “the God of their forefathers.” Therefore, it is written here, “the God of their forefathers,” which He enacted for their forefathers in the desert. And every covenant that is there concerns idolatry, as it is written (Deut. 29:16f.): “And you saw their abominations and their depravities, etc....turns away today from the Lord.” Therefore, Josiah “removed all the abominations, etc.”
וַיָּסַר יֹאשִׁיָּהוּ אֶת־כׇּל־הַתֹּעֵבוֹת מִֽכׇּל־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַֽיַּעֲבֵד אֵת כׇּל־הַנִּמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹד אֶת־יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם כׇּל־יָמָיו לֹא סָרוּ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶֽם׃ {ס}
והוא עודנו נער החל לדרוש. פתרון אע"פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת (ראשית ל"ו) והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע"פ כן החל לדרוש וגו':
when he was still a youth, he started to seek The meaning is that although he was still a youth, he started to seek after the God of David his father. This is similar to (Gen. 37:2): “and as a youth, with the sons of Bilhah, etc., Joseph brought evil reports of them,” and this is not surprising, but if he were thirty years old, he would not have done it. It is, however, surprising, that he (Josiah) was a youth, and nevertheless, he started to seek, etc.