דברי הימים ב ו׳:י״ד-כ״ג

אין כמוך אלהים. ממה שאתה שומר הברית והחסד שאתה גוזר מן השמים לתת לאוהביך אתה מצניעו וגונז הברית והחסד לקיים הבטחתך בארץ:

there is no God like You insofar as You keep the covenant and the kindness that You decree from heaven to give to those who love You. You hide and conceal the covenant and the kindness to fulfill Your promise on earth.

ההולכים לפניך. כמו שהלך דוד אבי וזה אשר שמרת לעבדך דוד בל' אמנת הבטחה:

who walk before You as my father David walked, and this is [the meaning of] For You have kept for Your servant David with an expression referring to the realization of a promise.

כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ. ל' תמיה וכי אפשר שיאמין אדם שישב אלהים על הארץ כי שמים ושמי השמים וגומר אלא מחמת חסד שגמלת לדוד אבי צמצמת שכינתך:

But will God indeed dwell with man on the earth? This is an expression of wonder. Is it possible for man to believe that God will dwell on the earth? For the heaven and the heaven of the heaven, etc. However, because of the kindness that You bestowed upon my father, David, You contracted Your Shechinah.

אף כי הבית הזה אשר בניתי. ולמה בניתיו להתפלל לפני האלהים ולפנות הוא אל תפלתינו:

much less this House that I have built So why did I build it? To pray before God and so that He should turn to our prayers.

לשמוע אל הרנה. זו צעקה כמו (מלכים א' כ"ב) ותעבר הרנה במחנה ועל כרחך על צעקתם של כל אדם שהוא נס מפני צרתו אל יתפלל אלא בצעקתו בסתר כך חבור המקראות וסוף הענין מוכיח שאמר ואתה תשמע ממקום שבתך למדת שלא בנאו אלא לדעת כן להוריד בו שכינה כדי שישב על הארץ לשמוע ממכון שבתך אל התפלות שיתפללו בו:

to the cry - Heb. הָרִנָּה. This is a cry, like (I Kings 22:36): “A cry (הָרִנָּה) passed through the camp.” Perforce, concerning the cry of any man who flees in distress, he will not pray but express his cry in secret. This is the sequence of the verses, and the conclusion of the topic proves it, for he says, “You shall hear from Your abode.” You have thus learned that he built it only with this intention to bring down the Shechinah therein, in order that He dwell on the earth, to hear “from Your abode” the prayer that they will pray therein.

להיות עיניך פתוחות. בכל עת אשר יתפללו אליך:

That Your eyes may be open, etc. whenever they pray to You.

אם יחטא איש. מקרא זה על כל ישראל המחייב חברו שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע לשקר אתה תשמע השמים ואם הדין עם הנשבע שבעל הדין מזקיקו על שבועה של חנם אף המשביעו קרוי רשע:

If a man sins This verse refers to all Israel; whoever exacts an oath from his neighbor - if he is adjuring him legitimately, and the one swearing is swearing falsely, You shall hear from heaven. If, on the other hand, justice is on the side of the one who swears, for the litigant exacts an oath from him for naught, even the one who exacts the oath is called wicked.

ולהצדיק צדיק. שלא לענשו על השבועה שהרי באמת הוא נשבע ותוספתא דסוטה מפרש את אשר יחטא, בועל אשת איש, ונשא בו אלה, ויחייב בו אלה כשם שהמים בודקים אותה כך המים בודקין אותו, לפני מזבחך, כדכתיב (במדבר ה׳:י״ח) והעמיד הכהן את האשה:

and to justify the righteous not to punish him for the oath, for he swore in truth. Tosefta of Sotah (1: 3) explains [this verse as referring to the rite of the sotah, the married woman accused of adultery Num. 5:11-30)]: If a man sins by being intimate with a married woman. and an oath be exacted of him and an oath makes him guilty, for just as the water tests her, so does the water test him. before Your altar - as it is written (Num. 5:18): “And the priest shall have the woman stand [before the Lord].”

לתת דרכו בראשו. כדכתיב וצבתה בטנה (שם):

to bring his way upon his head - as it is written (ibid. verse 27): “her belly will swell and her thigh will fall away.”

ולהצדיק צדיק. דכתיב ונקתה ונזרעה זרע (שם):

and to justify the righteous - (ibid. verse 28): “and she will be blessed with offspring.”