אסתר ז׳:ה׳-ח׳

ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה. כל מקום שנאמר ויאמר ויאמר ב' פעמים אינו אלא למדרש ומדרשו של זה בתחלה היה מדבר עמה על ידי שליח עכשיו שידע שממשפחת מלכים היא דבר עמה הוא בעצמו:

King Achashveirosh spoke. He said to Queen Esther. Wherever it states, “and he said ... and he said,” twice, it is to be expounded upon. And the Midrashic interpretation of this is: Originally, he would speak to her through an intermediary, but now that he knew that she was of a royal family, he spoke to her personally.²Maseches Megillah 16a.

כי כלתה. נגמרה הרעה והשנאה והנקמה:

That it would end up. The evil, the hatred, and the vengeance were decided.

והמן נפל. המלאך דחפו:

Haman had fallen. The angel pushed him.³Ibid. The literal translation is “and Haman was falling,” meaning that he tried to rise but the angel kept pushing him onto the couch and into a compromising position, which infuriated the king even more.

על המטה אשר אסתר עליה. דרכן היה לישב בסעודה על צדן על גבי המטות כמו שאמר בראש הספר מטות זהב וכסף לבני המשתה:

On the couch upon which Esther reclined. Their custom was to sit at a meal [reclining] on their sides on couches, as it is stated in the beginning of the Book, “couches of gold and silver”⁴Above 1:6. for those who participated in the feast.

הגם לכבוש. לשון תימה הוא לכבוש לאנוס בחזקה כמו (במדבר לב) ונכבשה הארץ:

Even to overpower the queen. This is an expression of wonder. לִכְבּוֹשׁ [denotes] to subdue with force, as in “and the land is conquered [וְנִכְבְּשָׁה].”⁵Bamidbar 32:22.